דמדומי האלים פרק 47

~אביעד~ התעוררתי בתוך מערה. הרגשתי שאני יושב על חול. קמתי ויצאתי החוצה."בן האלים התעורר" שמעתי את יונה קורא. כעבור כמה דקות כל החברים התאספו סביבי."מה קרה בזמן שאיבדתי את ההכרה" שאלתי."המטאור הסגול פגע במים ושיחרר פיצוץ שכנראה השמיד את כל הספינות חוץ מאחת" פרסי הצביע על ה"ארגו 1" שעגנה במים."הספינה נסחפה עד לאי הזה ומאז אנחנו פה כבר כמה ימים" אמר פרנק."איזה יום היום" שאלתי."היום ה30 ביוני" אמר אנדרו."היום האפל מתחיל מחר!" קראתי. כולם נדהמו."כשמחנה נהרס היה רק האחד ביוני" אמרה אליסה."כנראה מישהו שינה את הזמן" אמרתי."קרונוס" הציעה קייט."הפכנו אותו לטיטאן שקוראים לו ניק" אמר קייל."ניק" קראתי. טיטאן עם שריון הופיע."מה קורה" שאלתי."מצוין" ניק הקטין את עצמו לגודל אנושי ולחץ לי את היד."אם אתה אומר שהיום האפל מתחיל מחר…" אנדרו לא סיים את המשפט. כירון אמר שביום הזה כוחות האופל חזקים יותר מאי פעם ושאני צריך להרוג את כאוס אפופיס וסיטיר על היום האפל."אין לנו אפילו מספיק זמן לעצור אותם" אמרה אנבת."יש לנו את האלים הקדומים לצידנו אז אנחנו חייבים לנסות" אמרתי. סיפרתי להם איך כשאני יונה וקייל נלחמנו בטייפון, אל האש הקדום הופיע וריסק את טייפון כמו סלע. המשכתי וסיפרתי גם איך אלי הים והקרח הקדומים נלחמו בטיטאנים(דילגתי על הקטעים עם קרונוס כדי לא לגרום לניק להיזכר בו) והביסו אותם. כשגמרתי כולם פערו פיות."יכול להיות שנצליח לעצור אותם בזמן עם הכוח שלהם" אמרתי."אז בוא כבר נלך לסיים עם זה" אמרה הייזל."תישנו טוב טוב היום כי מחר אנחנו הולכים להילחם עד הסוף" אמרתי. בנינו מחנה על האי וברגע שגמרנו כולם הלכו לישון.