דמדומי האלים פרק 44: סופו של המחנה(וגם של הייזל, כנראה)

~אביעד~ לא ראיתי מפלצות כאלה בחיים. חלק מהם היו הידרות עם שריון מתכת אחרים היו הרפיות עם טרפים בוערים ואחרים היו ענקים עם נשקים ענקים שיכלו להרוג 10 חצויים במכה .דקרתי קיקלופ אחד וכרתתי לאחר את הראש."מאיפה הם הגיעו" פרסי הרג ענק."יותר חשוב מאיפה כאוס יצר אותם" אמרתי. יונה וקייל עמדו גב אל גב וירו מים ואש ירוקה על כל מפלץ שהתקרב. האלים לא ממש היו במצב כשיר ללחימה בגלל הרס האולימפוס. נכון הם ירו ברקים גלים של מים וכל דבר אחר אבל הם לא עשו דברים גדולים. כירון וכמה חצויים נלחמו בענקים ונראה שגם גאיה הגיעה. אף חצוי לא העז להתקרב אליה יותר מידי כי אז היא פשוט הרגה אותו מה שבטעות קרה להייזל. היא התקרבה צעד אחד יותר מידי וגאיה הייתה הורגת אותה אם פרנק לא היה חוסם אותה."מספיק היה לי את האוריאגמה" רטן וגרר את הייזל בול כאשר חרמש מאדמה פגע במקום שהייזל עמדה בו לפני שנייה. פרסי ירה גלים של מים על ימין ועל שמאל אבל נראה שהוא מתחיל להתעיף. אנבת לעומת זאת התחמקה מכל מכה מהמפלצות ועם סכין חדש שלקחה מחצוי שנהרג דקרה מפלצות. זואי ואיילת עמדו גב אל גב וירו על כל מפלצת שהתקרבה. כירון נלחם בפלוגה של קאנטורים."חשבתי שהיום הזה יגיע" הוא רטן ואז אחד המפלצות נתן לו מכה ברגל והוא נפל. קיקלופ אחר הניף את אלתו אבל גאיה העיפה אותו והתקרבה בצעדי ענק לכירון."היה נעים להכיר אותך" היא נעצה חרבה בכירון."אתם חייבים לעזוב" זה הדבר היחיד ששמעתי אותו אומר לפני שהתפוגג. סימנתי לכל החצויים שנותרו והם הבינו את המסר. כל חצוי שנותר בחיים פילס את דרכו ביו המוני המפלצות.חלק מהם נהרגו ורק קומץ קטן הצליח להיחלץ."טוב איך עוזבים" שאל פרסי שקיצץ טקלין."בוא נרוץ לבנוקר 9, יש שם כמה ספינות כמו הארגו 2" אמרה איליין."רעיון טוב" אמרה קייט. התחלנו לרוץ לעבר בונקר 9, הודפים מפלצות על ימין ועל שמאל. בסופו של דבר הגענו לבונקר 9. כולם כבר נכנסו כשפתאום הייזל מעדה על אבן קטנה. המפלצות כבר היו במרחק של קילומטר."תעזבו, אני כבר אסתדר" היא אמרה אבל ברור שהיא לא תסתדר. היא נקעה את רגל ימין שלה."אני לא עוזב בלעדיה" פרנק שלף את הכידון שלו."לכו" היא צעקה אבל המפלצות כבר רמסו אותה."בוא" פרסי תפס בכתפיו של פרנק והם החלו לרוץ לעבר הספינות. כאשר כולם עלו על הספינות שלפתי את חרב האבדון(החרב שתנטוס נתן לי)."אני אעכב אותם,כול השאר תסתלקו" קפצתי על עדר המפלצות שנכנס לבונקר. נלחמתי בלי היסוס. דקרתי, הדפתי, עשיתי כל פעולה שהעלתי על הדעת. הספינות כבר הין באוויר כאשר ראיתי את הייזל. אם היא כבר מתה. חשבתי, אני אביא את גופתה. קפצתי ובאמצעות הרוח עפתי לעבר הייזל ותפסתי אותה. טסתי לעבר אחת הספינות ונחתתי עליה."טוסו" צעקתי והספינות התרחקו מהמחנה ההרוס.