דמדומי האלים פרק 43

~אביעד~ "מה זאת אומרת" שאל פרסי. "לא נראה לי שאנבת תשרוד מכה כזאת" אמרתי."היא יותר חזקה ממה שהיא נראת" אמר פרסי. כעבור כמה שניות אנבת כבר התעוררה. היא ניסתה לקום אבל אז ראיתי שיש לה חתך ענקי באזור הגב."כדאי שתנוחי" אמר פרסי. "חטפת מכה חזקה" הוספתי. כעבור כמה דקות פרסי עזר לאנבת ללכת לביתן שלה ואני הלכתי להשלים כמה שעות שינה. ברגע שנרדמתי החל סיוט

עמדתי ליד מעיין גדול. בשמים כבר החל להאיר הירח. גבר ואישה יצאו מבין השיחים. האישה הייתה רזה אבל יפה. על גבה הייתה אשפת חצים וקשת שהיתה עשויה מקרנות של אייל. הגבר היה נראה כמו נסיך וחרב היתה חגורה על מותניו. השניים נכנסו למעיין ולא נראה שהם מבחינים בי."איך אתם מעזים להיכנס למעין שלי ולטנף אותו" דמות אישה הופיעה. היא הניפה את המטה שלה והפכה את השניים לאריה ולביאה. זיהיתי את הסיפור. הסיפור היה על אטלנטה, האצנית המהירה בעולם ומלאניון. דמות האישה הייתה קיבלה, אחת האלות הזוטרות. החלום השתנה. הייתי באותו מעיין. שני גברים לבושים כמו אנשים מימי הבניניים עמדו על גדת הנהר. אחד מהם החזיק שלושה יהלומים שזיהיתי כיהלומי המיתלוגיות."אתה בטוח" שאל אחד האנשים."רק מטורף גמור יגרום לאלה יווניה לכעוס" האיש השני זרק את היהלומים והם שקעו אל מתחת למים. האנשים הסתלקו. החלום השתנה. עדיין הייתי באותו נהר. הירח החל להסתיר אט אט את השמש. שלושה נערים הופיעו והתקרבו למעיין. לא זיהיתי אותם חוץ מאחד מהם. ברגע שכף רגלו של אחד מהם נגעה בנהר האלה הופיעה. היא הפכה שני נערים לאריה ולביאה. היא פנתה אל הנער השלישי אשר החזיק חרב מזוהבת. האלה הניפה את המטה והנער החל אט אט להפוך לאריה. התעוררתי במהירות והבנתי שהנער שהיה בחלום היה אני והשניים האחרים… לא הספקתי לחשוב כי פיצוץ טילטל את הביתן. יצאתי החוצה וראיתי צבא של מפלצות שריסק את החומה ונכנס אל המחנה……