דמדומי האלים פרק 39
~אביעד~ אני ופרסי נכנסנו למוכנית והתחלנו לנסוע לכיוון ניו יורק. לפני שיצאנו הודענו לכירון שאנחנו נוסעים לחפש את אנבת."לאיזה בית מלון היא יצאה" שאלתי את פרסי."זה רק עוד כמה רחובות" אמר פרסי ופנה ימינה."אני מקווה שהיא מצאה חצוייה כמו שהיא אמרה". בסופו של דבר עצרנו ליד בית מלון קטן בן 3 קומות. יצאנו והתקדמנו לעבר הכניסה. פתאום צעקה פילחה את האוויר ואנבת הועפה מתוך בית המלון."תעזבי את הנערה" שמענו קול שנשמע כמו קול של גורגנה."היא שלנו" צווח קול אחר."סתנו ואוריאלה" לחש פרסי ורצנו לעבר אנבת. היא הייתה חיוורת. פרסי נעץ מבט זועם בגורגנות."מה עשיתם לה" שאל."שום דבר,פרט לזה שנעצתי שיינים בזורע שלה" אמרה סתנו."את לא עוזרת" צרחה אוריאלה. היאת פנתה אל פרסי."אין זה משנה" אמרה "כי היא תמות ממש בעוד כמה דקות". פרסי שאג בזעם וגל של מים החטיף לגורגנות בפרצוף. הם כשלו והצלפתי בחרבי. הם התפוגגו."צריך להחזיר אותה למחנה ומהר" אמר פרסי.
כיבינו את המכונית. פרסי סחב את אנבת ועלינו בריצה למחנה."מה קרה לה" שאל כירון ברגע שראה אותנו."אני אסביר אחר כך" אמר פרסי ורץ להביא את תיק הטיפולים. כשהגיע הוא שלף מזרק."תחזיק את היד שלה" אמר פרסי החזקתי לה את היד והוא הזריק את הנוזל שהיה בתוך המזרק."אנחנו אומרים לראות שיפור במצבה עוד כמה דקות בניתים תלך לישון" אמר פרסי. אתם יודעים, האמת היא שנרדמתי במיטה שלי בביתן מיד כשהגעתי……
תגובות (9)
המשך!
תמשיך ונראה שאתה לא הקשבת לשום דבר ממה שאמרתי לך…
מה, לא קראת את פרק 38?
קראתי כתבתי מניוטאור
כתבת*
בזמן שאני אמרתי לך מינוטאור!
וגם לחצויים אסור להתקרב לטלפונים ולדברים חשמליים אחרים כי אז המפלצות יגלו אותם.
אתה מעוצבן מזה שאני היחידה שמגיבה לך?
אני לא מעוצבן
ואני לא ממש נצמד לאיסור הזה