דמדומי האלים פרק 11(מה שקרה בין קייל וזואי לפני פרקים 7-10)

<קייל> אחרי החלום המסויט שהיה לי יצאתי החוצה כדי להירגע. הירח כמעט נעלם ואור שמש החל להפציע. ישבתי על ספסל. פתאום שמעתי רחש וחשבתי שזה מפלצת ואז קלטתי שזו היתה הרוח שפיזרה כמה עלים. קמתי והלכתי לעבר מזרקה ואז ראיתי את זואי יושבת על ספסל ומסתכלת בפסל של אפולו."מה את עושה כאן" שאלתי. זואי מיד הפילה אותי ושלפה סכין."תירגעי" אמרתי. זואי קמה ועזרה לי לקום."אני שונאת שמפחידים אותי" אמרה זואי."למה" שאלתי."בלילה שגיליתי שאני חצויה פלשה מפלצת לבית שלי והרגה את ההורים שלי ועד שהצלחתי להרוג אותו הוא כבר הספיק לנעוץ בי את זנב הרעל שלו". "אז אני מנחש שזה היה מניקטור" אמרתי."הוא נראה ככה" הודתה זואי."ואגב רציתי לדבר איתך על האירוע בזירה עם כדור האש הירוק הענקי"."מה פשוט נלחצתי טיפה זה הכל" אמרתי לה."אני יודעת שזה לא כל הסיפור" אמרה זואי."בסדר בסדר אני אגיד לך מה קרה באמת" אמרתי."אבל את נשבעת לא לספר את זה לאף אחד"."ברור" אמרה זואי ואז היא הצמידה את השפתיים שלה לשלי."זה בדיוק מה שרציתי לומר לך" אמרתי כאשר התנתקנו."שאתה מאוהב בי ואני בך" אמרה זואי."אבל עדיין אל תדברי על זה עם אף אחד" אמרתי."בסדר" אמרה והלכנו יחד לאורך המזקרה. פתאום חץ ננעץ בעמוד קרוב ומניקטור הופיע. זואי נעמדה מאוחריי בזמן ששלפתי חרב. המניקטור הסתער והעיף אותי לתוך המזרקה. ואז הוא פנה אל זואי שכיונה אילו חץ וקשת. קמתי והסתערתי על המניקטור עם כדור אש שכמעט הרג אותו. הוא נסוג וזואי ירתה בן חץ אבל החץ התנפץ כנגד חצי הרעל שהוא שלח. אחד החצים ננעץ במדרכה וזואי ירתה עוד חץ שפגע למניקטור ברגל. הוא שאג והספיק לירות חץ רעל שפגע בזואי בעודו מתפוגג. זואי כשלה ואני תפסתי אותה."זה בסדר" הובלתי אותה אל המים והיא שמה את רגלה שנפגעה מהחץ במים. המים חדרו אל אזור ההרעלה וניקו אותו כמעט לגמרי אבל במידה כזו שכמות הרעל לא הספיקה כדי לעלף את זואי."תודה שאתה דואג לי" היא אמרה. ואז שמענו שאגה והאבק שנותר מהמפלץ החל להתגבש מחדש בדמות מניקטור. כשהוא סיים הוא הסתער לעברי ואני העפתי אותו על פסל של ארס. המפלץ קם וזואי ירתה בו חץ. החץ ננעץ בראשו של המפלץ אבל הוא לא התפוגג. המניקטור שאג בזעם וירה חצי רעל שלמרבה המזל נפלו לתוך המים. הסתערתי על המניקטור ונעצתי את חרבי במפלץ. הוא כשל והחל להתפוגג אבל לפני שהוא התפוגג סופית הוא ירה חץ שננעץ בבטנה של זואי והיא כשלה אל המים. עזרתי לה לטפס אבל אז היא התעלפה ואני תפסתי אותה. שלפתי את חץ ההרעלה וראיתי שהרעל מתחיל להתפוגג עד שנעלם. זואי קמה." זה היה עילוף של כמה שניות היא אמרה"." כדאי שנחזור" אמרתי וצעדנו אל הביתן שלנו בעודנו מחזיקים ידיים ומביטים אחד לשני בעינים. כשהגענו זואי נרדמה מיד ואני הסתכלתי בפניה של זואי עד שנרדמתי.