דם החצויים פרק 13: גוף מארח
<אביעד> הסתתרנו מאחורי סלע שגדול מספיק להסתיר בית. קייל הציץ וראה מחנה עצום בגודלו וארמון מזוהב. הוא ראה גם שכמה מטרים ליד המחנה יש שבעה מזבחות."יש חדשות רעות וחדשות טובות" הכריז קייל."תדבר יותר בשקט אלא אם כן אתה רוצה שיתפסו אותנו מפלצות" אמר יונה."צודק" אמר קייל."החדשות הטובות הם שסביב המזבחות אין בכלל שמירה והחדשות הרעות הם שבכדי להגיע למזבחות צריך לעבור נהר של לבה רותחת"." אז נצטרך אכישהו לעבור את נהר הלבה מבלי להשמיע קול" אמרתי. התחלנו ללכת בזהירות והגענו אל הלבה הרותחת."מי ראשון" שאל קייל. יונה יצר בעזרת קרח גשר מעל ללבה הרותחת."מהר הלבה עומדת להמיס את הגשר בכל שניה" קרא יונה. עברנו את הגשר בול כאשר הגשר נמס סופית."לפחות עברנו את הלבה" אמר יונה. כעבור כמה דקות הגענו אל המזבחות."צריך לבדוק אם אין מלכודות" אמרתי וצעדתי צעד אחד. הרגל נחתה על אריח והשמיעה קול נקישה."אני שונא מלכודות" אמרתי. אבל אז במקום מלכודת עלה מתוך הקרקע סרפקוג מזוהב עם עיטורים של ערים שעולות באש ואלים נהרגים."אני חושב שאם נפתח את הארון יצא משהו מחריד מתוך הדבר הזה" אמר יונה."אני פותח את הדבר הזה ואם משהו יצא מזה אנחנו הורגים אותו בשניה" אמרתי וניגשתי אל הסרפקוג. מקרוב הסרפקוג נראה עוד יותר מפחיד ועכשיו גם ראיתי תמונה של אולימפוס עולה באש. פתחתי את הסרפקוג ומיד הרמתי את החרב כדי להרוג את מה שנמצא בפנים אבל אז נעצרתי. בסרפקוג היתה גופה של נערה שמיד זהיתי כאיילת."אני לא יודע אם זו מלכודת אבל כדי שנשחרר אותה ומהר יחד עם החצויים האחרים" אמר יונה."אני חושב שזה כבר מאוחר מידי" אמר קול ואפופיס הגיח ונעץ בנו מבט רושף."לא הרגנו אותך כבר בפעם הקודמת" קרא יונה."טיפש אי אפשר להביס אותי מהר כל כך" ברגש שהוא סיים כאוס הופיע ליידו ולחש לו משהו."הפעל את התוכנית" היה הדבר היחיד שהצלחתי להבין ולפני שמישהו הספיק להגיב אפופיס הסתער. אבל הוא לא הסתער עלינו אלא פשוט נכנס בגופה של איילת."זה דוחה" לחש קייל בלי שאף אחד שמע. איילת פקחה עינים אדומות כדם שגרם אפילו לי לסגת צעד אחד אחורה. היא השתחררה מהסרפקוג וצעדה צעד אחד."הגיע הזמן שאתם תמותו" היא אמרה אבל היה משהו שונה בקול שלה. ואז קלטתי: הקול היה קולו של אפופיס. שלפתי את חרב האלים ואיילת הבחינה בכך."אתה לא תפגע בחברה שלך נכון" שאל קולו של אפופיס. המשפט גרם לי להסס אבל מיד התעשתי."יש לך טעות נחש מגודל" אמרתי. עכשיו היה תורו של אפופיס להסס. ניצלתי את הרגע ותקפתי. איילת תפסה בלהב והעיפה אותי בעוד חרב האלים נשאר אצלה."עכשיו אני אשמיד אותכם" אמרה איילת לא לפני שיונה וקייל שלפו נשקים. ואז היא שלפה את חרב האלות ותקפה לקול צחוקו של כאוס.
תגובות (2)
וואו….
המשך מיד!
דיי! אני לא יכולה אני מאוהבת!!!
אני מתה על זה!!!
מממש!!!
תמשיך!!!