גורל החצויים- פרק 8

-סם-
כשהגענו לבסוף למוסך שבו אמא שלי עובדת קראתי "אמא?"
שמעתי רעש של משהו כבד נופל וראיתי את אמא שלי מגיחה מאחורי מכונית, מכוסה כולה בשמן ואבק עם חיוך גדול על הפנים.
"סם!" היא קראה ובאה לחבק אותי. חיבקתי אותה והתלכלכתי כולי בשמן, התנתקתי מהחיבוק וחייכתי לעבר אימי שניסתה להתנקות מכל השמן בעזרת סמרטוט מלוכלך שהיה על שולחן העבודה שלה.
"מה שלומך סמי? איך במחנה? אני לא מאמינה שכבר עברו 3 שנים, כל כך התגעגעתי! יש לך חבר?" היא קרצה אלי בשאלה האחרונה "מי החברים שלך? ושלא תחשבי שאני מתלוננת אבל את לא אמורה להיות במחנה עכשיו?" שאלה. היא הניחה את הסמרטוט בחזרה על השולחן והתיישבה על כיסא שהיה קרוב אליה וסימנה לנו בידה להתיישב גם.
באמת לא האמנתי שכבר עברו 3 שנים מאז שעזבתי את המוסך כדי ללכת למחנה החצויים. שום דבר לא השתנה בשלושת השנים האלה: הכל עדיין מבולגן, אמא שלי עדיין שואלת מלא שאלות והציורים שציירתי בגיל 10 עדיין על הקיר. כמה התגעגעתי למקום הזה, נכון הנפחיה במחנה החצויים זה המקום הכי אדיר בעולם! אבל פה יש הרגשה כזאת של בית, מקום נינוח שיש בו שלווה. אולי בגלל שפה הבית שלי באמת נמצא.
הצגתי לאמא שלי את כולם ואמרתי לה מה הבעיה.
"אז את מבינה, אנחנו ממש צריכים אותך או שמשהו רע יקרה לחבר שלנו"
"המצב ממש מסובך הא?"
"כן, ממש מסובך"
היא קמה מהכיסא שלפה מברג מחגורת הכלים שלה, זרקה אותו לאוויר, תפסה ואמרה "טוב אז איפה אמרת שהספינה שלכם?"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אחרי שתיקנו את המדחף של הספינה אמא שלי לקחה אותי לצד כדי שנוכל לדבר.
הלכנו כמה זמן בשקט עד שיצאנו מטווח השמיעה של האחרים ואז אמא שלי התחילה לומר "סמי אני רציתי להגיד לך שאבא שלך הוא-" באמצע המשפט היא התחילה להשתעל ממש חזק והיא נפלה והתעלפה.
"אמא!" צעקתי "מה רצית להגיד לי?" התחננתי אליה אבל היא הייתה מעולפת ולא שמעה אותי וגם אם היא כן שמעה אותי היא לא בדיוק הראתה את זה.
ג'ון התקרב אלינו וכשהוא ראה מה קרה לאמא שלי הוא התחיל לרוץ אלינו וכשהוא הגיעה הוא שאל "מה קרה לה?"
"היא רצתה לדבר איתי ואז באמצע המשפט היא התחילה להשתעל ואז היא התמוטטה ואין לי מושג למה. תעשה משהו!!"
"אממ… אני ילך לקרוא לאיירי"
צעקתי "כן, לך כבר!!!!!!" לא היה לי נעים לצעוק עליו ככה…. אבל למי אכפת?? אמא שלי התעלפה ומה לעזאזל היא ניסתה לומר לי??
בינתיים ג'ון כבר חזר עם איירי והיא בדקה את הדופק של אמא שלי ועשתה לה החייאה אבל זה לא עבד ולאחר שכל הניסיונות לא נחלו הצלחה היא קמה בפנים קודרות ואמרה את מה שהכי פחדתי ממנו.
"סם… היא מתה"