גורל החצויים-פרק 3 חלק 1

-איירי-
בחלום הייתי בביתן שלי, ישבתי על המיטה ובהיתי בקיר. כל הביתן היה מלא בדם וכך גם אני, מכוסה בדם טרי.
על הקיר היה רשום במה שלצערי הרב זיהיתי כדם יבש (דם יבש הרבה יותר כהה מדם טרי ) על הקיר היה רשום:
"המכריע חזר"
הסתכלתי על הכתובת בחרדה. לא בגלל שזה כתוב בדם, אלה בגלל שזה היה הכתב של דין, החבר שלי.
לאחר כמה זמן יצאתי מהביתן שגם מבחוץ גם היה מכוסה כולו בדם וראיתי את מחנה החצויים. או לפחות את מה שנשאר ממנו, שזה ממש לא הרבה. הכל היה שרוף ולא נשאר כלום חוץ מאפר ולבנים מתפוררות ואפורות שכנראה לפני הרבה מאוד זמן היו חלק מביתן כלשהו.
זה נראה כאילו מעולם לא היה שם זכר למחנה חוץ מביתן אפולו, ביתן מכוסה בדם שחוץ מהדם הוא נראה במצב מצויין יחסית.
הפנתי את מבטי לאחור אחרי ששמעתי רעש כלשהו מגיע מכיוון גבעת החצויים, אבל כשה ראיתי מה יש שם הצטערתי שבכלל הסתכלתי.
ראיתי את דין, מדמם כולו וכושל למעלה הגבעה לעבר העץ של תאליה (שהיה מת כמו כל המחנה) ובדיוק שהוא הגיע לראש הגבעה, הופיע עוד כתובת רק שהפעם זה היה כתוב באש על צלע הגבעה והיה רשום שם:
"המכריע חזר"
ואז דין הסתכל עלי ואמר "אם תחפשי אותי את תחפשי גם את מותך" ואז הופיעה חבורת מפלצות שעילפה וחטפה אותו.
"דין!" צעקתי וניסיתי לרוץ אחרי אבל זה הרגיש כאילו הרגליים שלי הפכו לג'לי.
ואז התעוררתי.
שכבתי די הרבה במיטה שלי ובהיתי בקיר שבחלום היה רשום עליו בדם "המכריע חזר", אבל עכשיו לא היה שם כלום חוץ מפוסטר של איזה מפורסם שמאדי, אחותי למחצה מעריצה אותו.
אחר כך קמתי ויצאתי מהביתן נסערת מאוד מהחלום אז הלכתי לכיוון ביתן הקטה, לחפש את דין.
רציתי לספר לו על החלום שלי ושיגיד לי שהכל בסדר ושזה היה רק חלום אבל יותר מזה רציתי לדעת שהוא בסדר ושהחלום באמת היה כלום.
בדרך לשם עברתי על פני קונור, שהלך אחרי ושאל מה קרה (זה מה שהיה בפרק הקודם) ואחרי שקבענו שאני יספר לו על החלום מחר אחרי תפוס את הדגל ליד האגם וממש ליד היער, הלכתי חזרה לביתן שלי וקיוויתי שדין בסדר. אחרי חצי שעה הלכתי עם שאר אחי לביתן לארוחת הערב וכבר הייתי בטוחה שאני יראה את דין שם.
שהגענו הסתכלתי על השולחן של ביתן הקטה וחיפשתי את דין וכשה לא מצאתי אותו שם גל דאגה שטף אותי והתיישבתי בשולחן אפולו.
"במדורה אני ישאל את קלייר אם קרה משהו" חשבתי לעצמי.
קלייר הייתה בת הקטה והחברה הכי טובה שלי ומכל האחים האחיות שלו, דין הכי הסתדר עם קלייר כי היה להם עבר דומה והם תמיד סיפרו הכל אחד לשני.
זימנתי לצלחת שלי המבורגר וקצת צ'יפס ושמתי לב שקונור מסתכל עלי במבט חשדני כאילו חושב שבכל רגע יהיה לי התקף חרדה, מה שאני חושדת שיכול לקרות. ושהוא שם לב שראיתי שהוא מסתכל עלי הוא מיהר להפנות את מבטו ולחזור לאוכל שלו.
במדורה הלכתי לאיזור שבו בני הקטה תמיד יושבים וחיפשתי את קלייר. שמצאתי אותה היא ישבה ודיברה עם בת הקטה אחרת ושראתה אותי היא הלכה לקראתי וחיבקה אותי. החזרתי לה חיבוק והתיישבתי על הדשה והיא התיישבה אחרי ושאלה "מה קורה אייר? גם את דואגת לדין?" ושוב פעם הופתעתי מהמהירות שבה היא יכולה לקרוא אותי ואמרתי "כן, את יודעת אולי מה איתו?"
"לא, גם אני ממש דואגת לו, בבוקר הוא בדרך כלל קופץ על המיטה שלו ושר בוקר טוב בקולות מצחיקים אבל היום בבוקר הוא בכלל לא היה במיטה שלו וגם לא בשום מקום אחר בביתן, חיפשנו גם בשאר המחנה והוא לא היה בשום מקום"
בשלב הזה כבר ממש דאגתי. יכול להיות שהחלום אמיתי ושדין נמצא בסכנה ואם החלום אמיתי אז מה המשמעות של הכתובת שהייתה על הקיר ועל הגבעה "המכריע חזר" מעניין מה זה אומר.