גורל החצויים- פרק 10

-ג'ון-

אחרי שכיסחנו למפלצות את הצורה איירי ברוב טיפשותה העזה לומר: "עכשיו אנחנו בטוחים"
לאף חצויי אף פעם אסור לומר דבר כזה, למה? כי עכשיו סקילה וכריבידיס החליטו שאנחנו צריכים עוד תקיפה.
"צריך לבחור!" צעקתי
"לבחור מה?" לילי צעקה בחזרה
"או סקילה או כריבידיס!" צעקתי, ברצינות היא צריכה לקרוא שוב פעם את האודיסאה.
"אההה אז בקיצור צריך לבחור מוות או מוות, אמממ אני בוחרת במוות. לא!" בדיוק אז סקילה שלכה את אחד מהראשים שלה לעברה. היא הצליחה להתחמק אבל עוד ראש שעט לעברה ובנגיסה אחת המפלצת גדעה את הזרוע השמאלית שלה. היא צרחה מכאב ואני רצתי לעזור לה בעוד שהאחרים המשיכו להלחם וסיינה ניסתה למתן את המערבולת של כריבידיס.
דם רב ניגר מלילי ומסתבר שהמזל הנאחס שלה לא נגמר פה כי כשהיא ניסתה לקום היא דרכה על זכוכית ופלטה שצף קללות מאוד מקוריות יש לומר.
בסוף הצלחנו לעבור את סקילה וכריבידיס והמשכנו לעומקו של ים המפלצות.
לילי המשיכה לקלל בעוד שאנדרי ניסתה לטפל ביד שלה ואיירי עזרה לה עם הרגל, לאחר כמה דקות שבהן לילי התעלפה מחוסר דם לקחנו אותה לחדר ששימש כמרפאה ונתנו לה אמברוסיה ונקטר רב ככל שהעזנו.
הפצעים התאחו קצת אבל עדיין דיממו בקצב מדאיג. מסתבר שהזכוכית נכנסה לה ממש עמוק לרגל.
השאירו אותי לשמור עליה כי התחיל להחשיך ובתור בן של אלת היום, הלילה לא ממש פועל לטובתי למרות שהיא סבתא שלי.
תוך כדי שינה לילי מלמלה כמה קללות שאת רובן לא הצלחתי לזהות אבל זיהיתי דברים כמו "בנות גורגונה" ו"לכו תישרפו באש טרטרוס"
השתעממתי וקמתי כדי לעלות לסיפון העליון ושמעתי את לילי ממלמלת "את יכולה לתקוע את הראשים שלך ב…ממ" המשכתי לכיוון הסיפון העליון התיישבתי על אחת הקופסאות שהיו שם והתחלתי לאכול ארוחת ערב ובתיזמון מושלם הספינה שוב פעם הטלטלה והאוכל נשפך עלי "ברצינות?!" צעקתי בתיסכול ושלפתי את החרב שלי שהייתה כבדה מהרגיל.
'הו, יופי עכשיו לילה' חשבתי לעצמי.
פתאום נחת על הספינה יצור ענק גדול כגודלו של דרקון עם פלג גוף עליון של תרנגול, זנב לטאה וכנפיים של דרקון.
"בשם פוסידון, מה?…" מלמלה סיינה והחליקה את ידה על ראשה הקירח בעוד שקונור הסתכל על המפלץ במבט מלא בהלה ואמר בקול שבקושי נשמע "קוקאטריס"