the one sitting next to you
בפרק הבא כבר יתחילו להיכנס יותר דמויות.
מקווה שאהבתם ^^

גורל האלים-9 ^~^

the one sitting next to you 19/10/2013 213 צפיות 8 תגובות
בפרק הבא כבר יתחילו להיכנס יותר דמויות.
מקווה שאהבתם ^^

שוב, שוב כמו בסרטים. לא סיפרנו לכם שום דבר רק כדי להגן אליכם, תמיד זה ככה. למה סבא שלי לא יכל להמציא משפט קצת פחות משומש אולי "לא סיפרנו לכם כי אחרת היו מפצפצים אתכם" או "לא סיפרנו לכם כי מרטין היה מסניף אתכם", אז אולי הייתי יותר נלהבת מהמצב שבה אני, אני פאקינג אני, כביכול בת של אחד או אחת מהאלים האולימפיים.
ואם כבר אני כזאת, אני רוצה לגלות בת של מי ולמה כל החיים שלי אמא או אבא שלי התעלמו ממני לחלוטין ולא עזרו לי בשום צורה שהי, תסבירו לי את זה. אבל אני מניחה שגם לנורה, ג'ון וקלייר ההורה לא עזר, אז מה אני אמורה להסיק? לכל האולימפיים הם חבורה של הורים חסרי אחריות? לא נשמע לי ממש הגיוני.
"כמה נחמד. ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה עכשיו?" שאלה נורה, אני חושבת שהיא מאד נלהבת לגלות מה יעשו איתנו. קלייר היססה לדבר ואז פצתה את פיה: "מה תעשו איתנו?" שאלה והביטה בסבי מבולבלת.
"יקירי יש מקום כזה,שבה יש הרבה כמוכם. נערים ונערות שמכונים חצויים. ילדים שאחד ההורים שלהם אולימפי והשני בן או בת אדם. שם הם כולם מבלים לפעמים רק את הקיץ ולפעמים כל השנה. הם מתאמנים ולומדים יוונית עתיקה. רק שם הם מגלים מי הוא ההורה האולימפי שלהם ואת כל הסכנות שבזה. אתכם מבינים, בתור חצי בני אדם וחצי אלים אתם מושכים אליכם הרבה מפלצות, כל עוד אתם לא יודעים את זה גם הפלצות לא מאד מודעות אליכם. אבל ברגע בו אתם מגלים זה כאילו לכל מפלצת כמו המינוטאור או הספינקס יש רדאר בראש ובאף והם מוצאים אתכם. לפעמים חצויים לא יוצאים מזה בחיים" אמר סבי. נכון שהאווירה ממש קלה ושמחה? כמה נחמד שאני צריכה לדאוג ממפלצות שיכולות לבוא ולהוציא לי את הקרביים. זה היה תמיד החלום שלי.
"אז אנחנו הולכים לשם עכשיו?" שאלתי. אני רוצה לראות את המקום הזה, אולי לשאול את החצויים שם כמה שאלות כמו איך ולמה הזברה לובשת פיג'מה ואיך כל זה הגיוני. סביר להניח שאת השאלה הראשונה אני אשאל יותר.
"כן. אני עומד להראות לכם את המקום, זאת המשימה שלי" אמר מרטין, עכשיו כשכולנו קצת (רק קצת) פחות מבולבלים הוא מרים את חזהו כאדם שמילא את משימתו היטב. טוב אני מניחה שאנחנו הולכים לראות את המקום הזה עכשיו.
"סליחה. אתה אולי יודע, מי ההורה שלי?" שאל ג'ון, גם אני רוצה לדעת אבל אני לא בטוחה שאוראנוס (כי אני כבר לא בטוחה אם לקרוא לו סבא) או מרטין יודעים את זה.
"אני מצטער נערי. ההורה האולימפי צריך להכריז בעצמו על כך שאתה בנו, לפני כן אי אפשר להיות בטוחים" אמר סבי. אז אני רק צריכה לחכות שאמא או אבא שלי יכריזו שאני הבת שלהם, מעניין אם הם בכלל יעשו את זה.


תגובות (8)

ברור שאהבתי. ג'וני שלי…
תמשיכי!

19/10/2013 07:58

אני אמשיך עוד מעט

19/10/2013 08:00

יש! אני סתם עצלנית שאין לה כוח להמשיך סיפורים…

19/10/2013 08:01

יאא המשך! ~

19/10/2013 08:01

זה היה טוב!
מתי הדמות שלי תיכנס?

19/10/2013 08:16

כנראה בפרק הבא

19/10/2013 08:17

אוקי:)

19/10/2013 08:31

יאייי! המשכת!
תמשיכי עוד!
עוד פרקים זה טוב .
פחות פרקים זה רע. אני לא אוהבת פחות פרקים.

19/10/2013 08:59
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך