גורל האלים-5 *~*

לסבא שלי יש חנות ספרים באיזור אמצע העיר, החנות אמנם לא ממש גדולה אבל יש בה אווירה חמימה. מכל עבר יש ערימות של ספרים ישנים ומעט כורסאות ישנות. זה מה שנתן לחנות של סבא שלי מראה ביתי וחמים ובגלל זה אנשים אהבו את החנות שלו. נכנסתי לחנות בקול פעמון וראיתי את סבי יושב לו על יד הדלפק בחולצה מכופתרת, כנראה מחפש איזה מאמר מעיתון על תנועות כוכבים ומטאורים. הוא מאד אוהב אסטרונומיה ורצה להיות כזה אבל לצערו כמו שהוא אומר, החיים תכננו משהו אחר. הוא אף פעם לא סיפר לי על ההורים שלי, כל פעם כששאלתי הוא העביר נושא ופשוט אמר "הם היו אנשים טובים", אז אני לא יודעת הרבה על העבר שלי.
"גריי! כמה נפלא שבאת, היום היה יום עמוס במיוחד אבל מצאתי את מה שביקשת!" אמר מחייך כולו, היום בבוקר ביקשתי ממנו למצוא לי ספר על יוון העתיקה, נושא שתמיד עניין אותי, "יש פה הכל, מההתחלה עד מה (שנחשב) הסוף" אמר נלהב, גם הוא כמוני אהב מאד את המיתולוגיה. כשהייתי ילדה הוא היה מקריא לי מהספר הזה כל ערב לפני השינה וראינו סרטים על פרסאוס ואנדרומדה, תזאוס ואריאדנה אלא היו הזמנים הטובים ביותר בחיי.
"תודה סבא" אמרתי ולקחתי ממנו את הספר החום והעבה במיוחד. יחסית לגילו סבי היה מאד אנרגטי וכל החברים שלי חשבו שהוא ממש מגניב, אני לא מתלוננת הוא באמת כזה. נשמע הפעמון, מישהו נכנס לחנות, בעצם לא אחד אלא כמה.
בדלת עמדו מרטין , נורה, ג'ון וקלייר. כולם חוץ ממרטין היו מבולבלים כנראה הוא יזם את ההגעה לפה.
"היי חברה, מה קרה?"שאלתי, גם אני הייתי מבולבלת. בינתיים סבא שלי ומרטין החליפו מבטים, מרטין נראה מלא הערצה וחשבתי שבכל רגע הוא עומד ליפול על הרצפה ולהשתחוות בפניו אבל סבי נראה מעט מוטרד.
"מרטין אמר לנו לבוא לפה שיש לו משהו ממש חשוב" אמר ג'ון, מה כל כך חשוב?
"נו אז תספר לנו מרטין" אמרה דונה מעט בחוסר סבלות והתיישבה על אחת הכורסות הקרובות. מרטין וסבא שלי שוב החליפו מבטים ואז סבי הוציא אנחה קטנה.
"ידעתי שיום אחד תהיו חייבים לדעת" אמר והסתכל על כולנו. כמה מקרי מה לעזאזל יכולים לקרות לי ביום אחד?!