גורל האלים-4 *~*

כל היום קלייר נורה ואני ניסינו להשיג הסבר מג'ון על מה בדיוק קרה עם בראד אבל כל מה שהמשכנו לשמוע היה: "כבר אמרתי, נורה וקלייר הפילו אותו לרצפה והרביצו לו כאילו אין מחר וגריי סוג של זימנה טורנדו קטן שהרס לו את השיער והבגדים", אבל ראיתי שמרטין יודע בדיוק מה קרה. העיניים שלו הסגירו את זה, אבל למשהו הוא לא סיפר. ניסיתי לגלות אבל הוא כל הזמן תירץ תירוצים שונים או העביר נושא. אני נשבעת אני אגלה מה בדיוק קורה כאן. הרמקול בבית הספר השמיע קולות ואז המנהל דיבר:
"תלמידים המורה שלכם לביולוגיה יצאה לשנת שבתון ולכן רק לשבועיים יהיה מורה מחליף עד שנמצא מורה קבוע, תודה" נהדר! אני שנאתי את המורה לביולוגיה, לא היה לה מושג על מה היא מדברת ולרוב הייתי צריכה לחפש את כל החומר באינטרנט כדי להצליח במבחן. אי מקווה שהמורה המחליף יהיה יותר נחמד.
וכמובן עכשיו יהיה שיעור ביולוגיה ואני צריכה לרוץ אליו, הלוקרים נמצאים בקומה בראשונה ומעבדת ביולוגיה בשלישית, תכנון מאד חכם? לא, התעללות בתלמידים. לקחתי מהר את הדברים שלי מהלוקר ועליתי במדרגות במהירות כשמלפני נורה ולידי, ג'ון לא נראה ממהר ועדיין היה במדרגה השלישית, המשכנו לעלות במדרגות עד שהגענו מעט מתנשפים ונכנסנו לשיעור ביולוגיה. המורה המחליף נראה מעט תמהוני. הוא ישב בכיסא גלגלים, היו לו זיפים של 'אתמול התגלחתי אבל היום לא היה לי כוח' ושיער חום מתולתל עד הכתפיים, שמישהו כזה ילמד ביולוגיה? העולם מתהפך.
"שלום תלמידים! אני מר בורנמק ואני המורה המחליף לביולוגיה" אמר את הברור מאליו בקול עמוק וחביב. אולי הוא מורה נחמד בכל זאת.
"היום נלמד על מבנה היצורים החיים, או ליתר דיוק הצפרדעים" אמר וראה את החלחלה בעיניהן של מספר בנות, כולם הבינו שהן חשבו על ניתוח צפרדעים "על תדאגו לא ניתוח צפרדעים אלא המבנה שלהן, אנחנו נראה את זה לא בצורת ניתוח את תרשים שנמצא בספריי הלימוד שלכם למי שדאג" המשיך וצחקק במקצת, הוא כבר מוצא חן בעיני.
השיעור הלך בצורה חלקה והפעם באמת למדנו לשם שינוי, לי אישית אין בעיה שמר בורנמק יישאר למשך כל השנה. "לשיעור הבא אני רוצה שכל אחד מכם יבחר חיה ויעשה עליה סיכום" אמר ויצא מן הכיתה, אין לי מושג על איזה חיה אני אעשה, אולי ינשוף או נשר, ואולי סוס או נחש, אני עוד אחשוב על זה.
"נו מה חשבת על המורה החדש?" שאלה קלייר בדרך החוצה.
"נחמד" עניתי מהרהרת על הסיכום שאעשה.
"אני חושבת למתוח אותו איך שהוא, רוצה גם?" שאלה קלייר, תמיד יש לה נתייה כזאת למתוח את המורים. פעם אח היא שמה כרית פלוצים על הכיסא של גברת מרטין המורה למתמטיקה, כולנו צחקנו כל כך חזק כשהיא התיישבה ועדיין אין למורה מושג מי עשה את זה. קלייר היא גאון מתיחות.
"זה בסדר אני אתן לך להינות מהתהילה" אמרתי וצחקנו. נפרדתי מחברי והלכתי לחנות הספרים של סבא שלי, לפני שאפגיש לכם אותו אני חושבת שהוא ראוי להקדמה קטנה. סבא שלי הוא בן אדם מדהים, הוא אמר לי שהיה פעם בצבא ובגלל זה יש לו צלקת ענקית על הירך, והוא באמת הבן אדם הכי טוב שפגשתי. יש לו מראה טוב לב ואצילי וכולם מחבבים אותו כמו אב, והוא אם הלב הרחב שלו מקבל את כולם. יש לסבי עיניים כחולות שמדי פעם אני שמה לב שכשהשמיים אפורים גם העיניים שלו, הוא תמיד אומר "זה בגלל שהשמיים מבינים אותי" , כשהייתי צעירה יותר גם הייתי מאמינה לו.