גורל האלים-28 ^~^

השתיקה באוטובוס נמשכה בערך…שנייה?
"תתעודדו אנשים! בואו נלך לכסח את התחת השעיר של כמה מפלצים!" אמר מיירו בניסיון לעורר אותנו ולשמח. הוא הצליח, במצבים כאלה חוש הומור תמיד חשוב אחרת נשאר מדוכאים למשך כל המסע.
נסענו עד ניו יורק וסיפרנו ל מיני חידות בדרך בכדי להעביר את הזמן.
"בבניין יש 12 קומות. לקומה הראשונה ינואר, שנייה פברואר, שלישית מרץ וכן הלאה. איך קוראים למעלית?" שאלתי, את החידה הזאת הם לא הצליחו לפתור אבל הילדה מביתן אתנה הצליחה.
"לוחצים על הכפתור" היא אמרה ומיירו הטיח ברצוף פרצוף מופתע ומצחיק במיוחד ככה שכולם צחקו.
הגענו לניו יורק, אולי זה הרגיש טוב להיות בבית אבל עדיין לא הייתי בטוחה. עכשיו אראגוס עוזב אותנו מה שאומר שאנחנו לבד עם העולם האכזר.
"ביי ארגי" אמר דרייק והאוטובוס נסע. כולם הסתכלו עלי.
"מישהו מכיר דרך מהירה להגיע לסן פרנסיסקו?" שאלתי אותם וניקולס הנהן.
"ניקח את הרכבת לניו אורלינס ומשם ניקח אוטובוסים עד סן פרנסיסקו" הוא אמר.
"מישהו מתנגד?" שאלתי והתחלנו ללכת לתחנת הרכבת. הרגשתי כאילו עוקבים אחרינו, כאילו עיניים נעוצות בעורפי. נראה שגם סליס הרגישה בכל והחלפנו מבט מבין, המשכנו ללכת לכיוון התחנה.
הגענו לתחנה לעמדת הכרטיסים, אבל לא עמד שם כרטיסן.