גורל האלים-26 ^~^

התיישבתי שוב על אותה כורסה שישבתי עליה כבר מספר בלתי ניתן לספירה של פעמים בשלושת הימים האחרונים וחיכיתי לכירון שיגיע על התאי (tea), אני עדיין לא מאמינה שאבי נחטף. חשבתי שהוא האל הכל יכול, השמיים עצמם ושעכשיו כבר יהיה בלתי אפשרי להרוס אותו. התחלתי להתרגל לרעיון שהוא שיקר לי כל חיי, ואולי אפילו להתחיל לסלוח לו אבל עכשיו אני מרגישה פחד. אני לא רוצה שהוא לא יחזור, הוא תמיד היה המשפחה היחידה שלי. לא היה לי אף אחד בעולם חוץ ממנו.
"אוקי, הנה התאי שלך. עכשיו נדבר על הצוות שבחרתי בשבילך" אמר כירון ונעמד על ידי מניח את התאי על השולחן. "אני עשים לך את הרשימה על השולחן, תעייני בה. בשבילי הבחירה בחברייך הייתה מאד קשה, כל הילדים במחנה מאד מוכשרים כל אחד בדרכו שלו" המשיך ושם את הרשימה על השולחן, לקחתי את הדף ועברתי על הרשימה:
"קלייר קסאני
קייסי צ'רס
דונה וויינהארט
סליס
ניקולס
מיירו
דרייק"
לא הכרתי את כולם ברשימה אבל לפחות אני לא אהיה לבד. אני לא יודעת מה קבוצה גדולה טובה בשביל המסע, אני אישית מעדיפה קבוצות קטנות יותר.
"מה עכשיו?" שאלתי את כירון.
"עכשיו מתכוננים למסע"