גורל האלים-1 ^~^

תמיד היו לי בעיות, אבל כאלה לדבר כזה עוד לא ציפיתי.
שלום קוראים לי גריי מיולניר ואם אני הייתי אתם הייתי ממליצה לסגור את המקום בו אתם קוראים את זה ולחזור לחיים הרגילים. אם אם אתם ממשיכים לקרוא פשוט על תקוו להיות במצבי.
אבל בואו נחזור להתחלה, אני לומדת בבית ספר לא רחוק מדירתי הצנוע במנהטן, בחטיבת הביניים על של אברהם לינקולן. ובאופן טכני הבית ספר בסדר גמור, לאנשים אחרים. דבר ראשון כל הקהילה הגדולה של בית הספר שלי זה בממוצא בנים שחושבים את עצמם בן של ובנות שחושבות שהן אלות יופי ואז יש אותי. המאית של האחוזון. אני מעדיפה לא לבלות איתם אז נשארתי עם שלוש חברים קרובים, נורה קלייר וג'ון. לקלייר יש שיער חום בהיר עד הישבן ועיניים חומות בהירות לעומת המראה שלה שיכול להטעות ולהביא חמידות היא אדישה ומעט סדיסטית, לנורה יש שיער שטני קצר ועיניים חומות ושובבות היא לא ממש גבוה אבל לא ממש נמוכה, היא לא מתחברת בקלות אבל היא ממש כמו שדון, ויש את ג'ון, לג'ון יש שיער חום עד הכתפיים ועיניים כחולות הוא אחד האנשים המצחיקים ביותר שאני מכירה והוא גם חכם אבל לצערי הוא חושב שהוא דביל (אוי בני האדם בימינו). באופן עקרוני אני טובה בלימודים שם אבל יש קבוצה (חתיכת קבוצה) של בנות ובנים שלא נותנים לי לחיות בנחת ואני חושדת שיום אחד אצטרך להרוג אותם, נאשים את הסכין לא אותי.
אני אוהבת מתמטיקה (כזאת משונה אני) אבל המורה נראית לי כמו נשר, ושיעורי היסטוריה מעניינים, ובאופן כללי אני אוהבת את כל המקצועות וגם לוקחת שיעורי תגבור בפיזיקה וכימיה ביחד אם ג'ון. בדיוק חזרתי מהקיץ, קיץ שלם שבו עבדתי בחנות הספרים של סבא שלי (הזמן האהוב עלי בשנה), וציפיתי ליום לימודים רגיל, שוב הרצאה משעממת של המנהלת על כמה שבית הספר מאוחד ומגובש, שוב אותו יום חסר פואנטה שנקרא 'היום הראשון ללימודים' שבה כל פרחה בעולם תבוא לחברה שלה ותאמר כמה היא התגעגעה אבל לא תתכוון לזה באמת.
ראיתי את קלייר, ג'ון ונורה עומדים על יד שער בית הספר ואז נורה ראתה אותי ורצה אלי. נורה חיבקה אותי כמו בכל שנה למרות שאני לא ממש אהבתי חיבוקים.
"איך עבר הקיץ? פגשת מישהו? איך היה לעבוד?משהו קרה? היית בבית חולים? איך סבא שלך?" היא הפילה עלי מתך של שאלות ואני לא יכולתי לענות על כולם בבת אחת.
"נורה תירגעי! את מפציצה אותי בשאלות אולי תנשמי לרגע ותתני גם לי לנשום?" אמרתי בורחת מחיבוקה. צחקקנו והתקרבנו אל קלייר וג'ון שצחקו מעט על נורה ועל כל השאלות שלה. מעט מאחור הבחנתי בתלמיד חדש, הוא נראה מעט מוזר ואז הבחין בנו וצהל במקומו, מה? אני שכחתי ללבוש מכנסיים או משהו?