בן של אלים . . שונה משל אחרים ! פרק 2
הבטתי מסביב וראיתי שאף אחד לא שם לב להיעלמות המוזרה שלי.
רגע, יכול להיות שבכלל חלמתי?
אולי זאת הייתה סתם מחשבה או הזיה מוזרה שלא קרתה באמת. טוב מה שלא יהיה לא אכפת לי.
הצלצול קטע את המחשבות שלי.
"וויל!" ג'ק הופיע מולי. "תגיד מה קרה לך בשיעור הזה?"
"למה אתה מתכוון?" שאלתי
"חשבתי שאתה שונא מתמטיקה"
"אני שונא." אמרתי תוך כדי שיצאנו מהכיתה.
"זה לא נראה ככה."
"ושוב,למה אתה מתכוון?"
"תקשיב,אתה כל השיעור השתתפת וענית על השאלות. ומה זה? התעלמת מהפרצופים הדביליים שעשיתי לך."
"תגיד ג'ק, יכול להיות שאתה חלמת?" גיחכתי. אבל נזכרתי בביקור הנחמד שלי באולימפוס.
"בעצם,כן יכול להיות שנרדמתי ולא שמתי לב" ג'ק אמר, תוך כדי שהלכנו הביתה.
"נו ברור, הרי אתה יודע שאני שונא מתמטיקה, בדיוק כמו כל ילד רגיל."
"נכון, מה בכלל חשבתי?!" ג'ק צחק.
ואני סתם גיחכתי. טוב לשכוח מזה וויל פשוט לשכוח!
"אז אתה בא היום לפיצרייה שלנו?" ג'ק שאל.
"ברור, לא שיש לי מה לעשות בבית.
"אז בשמונה במקום הרגיל."
"סבבה, טוב הגעתי הביתה, יאללה ביי." אמרתי.
"ביי, אני אראה אותך בערב." ג'ק קרא, ואני נכנסתי הביתה.
"היי, אמא!" קראתי כשפתחתי את הדלת, ואמא שלי כרגיל הייתה במטבח.
"היי, מותק."
באתי לזרוק את התיק שלי על הספה אבל, "אפ,אפ,אפ. לחדר." אמא שלי עצרה אותי.נאנחתי.
"בסדר." רטנתי.
עליתי למעלה לחדר שלי.
"לילי, החוצה." אמרתי כשראיתי שאחותי שוב משתלטת לי על המחשב.
"טוב, היצור חזר." היא נאנחה . "מישהו התקשר הביתה וביקש אותך, איזה פרד אחד.." היא אמרה ויצאה מהחדר סגרתי אחריה את הדלת והתקשרתי לפרד .
"היי, פרד."
"יואו! וויל, עכשיו, אתה בעבודה." הוא תימצת בכמה מילים.
"מה קרה?"
"בוס, חבר. ביקורת."
קיללתי בשקט."כמה זמן?"
"רבע שעה."
"טוב ביי" ניתקתי.
קיוויתי ליום חופש, אבל הבוס החליט שפתאום הוא עושה ביקורת. דווקא ביום החופש שלי.
קיללתי שוב והתחלתי להתארגן.
"אמא, אני בעבודה!" קראתי כשהייתי ליד הדלת.
"אבל-"
"ביקורת." קטלתי אותה.
"טוב, ביי"
יצאתי מהבית ודפקתי ספרינט לבית הקפה שאני עובד בו.
אחרי חמש דקות של ריצה מטורפת הגעתי לבית הקפה והאוטו של הבוס בדיוק נכנס לחניה.
כניסה אחורית, יש כניסה אחורית.
רצתי לדלת שנמצאת מאחור ונכנסתי בדיוק כשהבוס נכנס מהדלת הראשית.
התנשפתי בהקלה.
"הייתי בטוחה שלא תגיע בזמן!" אפריל, אחת מהעובדות אמרה.
"כן, אם פרד לא היה מודיע לי.." אמרתי וחייכתי לטבח שלנו-פרד.
"איפה השאר?" שאלתי.
"מגישים"
"עמוס?"
"כן."
"אז בואי נעזור להם." אמרתי.
אני ואפריל יצאנו מהמטבח וכל אחד הלך להגיש לשולחן אחר.
"כן, מה אתן רוצות?" שאלתי שהגעתי לשולחן שישבו בו שתי בנות.
"קולה וטוסט פעמיים." אמרה אחת מהן.
"עוד משהו?" שאלתי תוך כדי שאני רושם את ההזמנה.
"לא." השנייה אמרה.
"אוקיי."
עשיתי רוורס וחזרתי למטבח.
"היי פרד!" נתתי לפרד-שוב, הטבח שלנו- את ההזמנה.
התיישבתי על הכסא הקדוש-תכלס, הכורסה הכי נוחה שם, שכולם רבים עליה-וחייכתי שפרד יסיים.
"וויל! ההזמנה" פרד קרא לי.
לקחתי את ההזמנה לשלוחן שבע-בו ישבו שתי הבנות.
וזה מה שעשיתי במשך כמה שעות טובות.
ובסוף שהבוס והחבר שלו סוף סוף הלכו כולנו נאנחנו בהקלה.
"הייתי בטוחה שהיום הזה לא ייגמר." אפריל אמרה. כשכולנו נאספנו במטבח עם פרד ואני תפסתי את הכורסה-כשאני אומר כולנו אני מתכוון לכל העובדים,אני,אפריל,מייק,סיימון,מיה,מלאני ולוק.
"את מספרת לי? הייתי בטוח שאני לא אגיע בזמן" אמרתי ושקעתי עוד יותר בכורסה.
"רגע, מה השעה?" נזכרתי בג'ק.
"רבע לשבע" מיה אמרה.
"שיט, קבעתי עם ג'ק!"
נפרדתי מכולם והלכתי במהירות למקום שקבענו בו. בדרך החלטתי לתעד את כל מה שקרה לי באולימפוס בטלפון, למקרה שיקרה משהו, אם פתאום אני ישכח וירצה להיזכר בהזיה המוזרה הזו..
זה היה טיפה מוזר, כי אני פשוט זכרתי הכל מילה במילה.
כשסיימתי לכתוב ולקרוא את הכל גיליתי שאני הולך ביער שאין לי מושג איך הגעתי אליו.
"מה לעז-"
"סיסי! בואי לכאן עכשיו, מר נפצעה!" צעקה קטעה אותי.
התקדמתי אל עבר הקולות וגיליתי ילדה שוכבת פצועה על הדשא ומסביבה בערך חמישה עשר בנות.
"תביאו לי אמברוסיה ונקטר." אמרה אחת הבנות מסביב, עטפה אותה מן הילה כסופה וחזקה.
התקרבתי יותר ויותר אל הילדה-לא יודע מה קרה אבל הרגשתי שאני חייב להתקדם אליה לגעת בה, כנראה שוב אותו החוש מההזיה.
ברגע שהייתי בערך עשרה צעדים ממנה כל הבנות כיוונו אליי חיצים אבל הילדה עם ההילה הכסופה רק הביטה בי!
"ציידות." בבת אחת כל החיצים ירדו וכולן התבוננו בי.
כרעתי ליד הילדה ששכבה-מן הסתם, מר והסתכלתי על הפצע שלה.
מן חתך ארוך לאורך הזרוע שלה בצבע ירוק מבחיל.
נגעתי בו-כן, אני יודע מה אתם חושבים, לגעת בפצע הזה?! אבל לא יודע למה, הרגשתי שאני חייב.. כנראה שוב החוש.
אז נגעתי בפצע ובמשך חמש שניות התבוננתי איך הפצע נרפא מהמגע שלי.
כל הבנות פלטו צעקת תדהמה והילדה בעלת ההילה אמרה, " אתה,אותך זימנתי."
תגובות (10)
ואוווו פרק מיוחד!!
אהבתי:)
תמשיכו בבקשה!!
@#$^%&^$&$&$&^#%
בוחן בתנ"ך על שירת הים בעל פה : <
אנחנו לומדים תוך כדי מלחמת כריות , כלומר לא ממש לומדים ; ))
אבל אנחנו אחרי שאנחנו נסיים 'ללמוד' אנחנו נמשיך , ואת נטלי יקרה תמשיכי את שלך ; )
קיצור אנחנו ממשיכים בקרווב : )
נטלי חחחחחח תודה , אני גם יתחיל לקרוא את שלך אנחנו עכשיו כותבים את הפרק השלישי
חחח "מלחמת כריות"???!!!
למה לא קראתם לי חצופים??!!!
חחחח אז תמשיכו מהר אחרי שתסיימו "ללמוד"
~גלגולעיניים~
חחח ובהצלחה בבוחן של שירת הים… אני לא אשכח את הבוחן שהיה לי, איזה סיוט זה היה!!
ודורינה… אני לא צריכה להזכיר לך את מה שאת צריכה להמשיך
~קריצה~
אוהבת אותכם-נטלי:)
חחחחחחחחחח , נטלי (דורינה מדברת)
איך נקרא לך בדיוק ? ; ))
בדיוק "ללמוד" ולשתות שוקו : ))
אולי את כן צריכה להזכיר לייי ; >
(רועי מדבר)
העלנו כבר את הפרק השלישי :)
פעם הבאה נזמין אותך לא לדאוג ;)
חחח איזה חמודים אתם:)
חכו חכו, אני כבר אספר למורה שלכם איך אתם "לומדים" (כוס שוקו,אה?? חח)
ודורין חמדתי, יש לי הרבה דרכים (לא נעימות במיוחד) שיגרמו לך להזכר באילו סיפורים את צריכה להמשיך (מוחעחעחעחע)!!
אז… תחזרו ללמוד כבר!!!
ובאמת תודה שהעלתם את הפרק השלישי:)
אוהבת…
אהלן לשני היוצרים הכי מתוקים בכל האתר ♥ תמשיכו לכתוב כי באמת כייף לקרוא את הסיפורים שלכם תודה וחג פורים שמח ממני בקי ♥♥♥
אמ .. נטלי , למדנו , בערך O ___________ O
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
רוצה גם את שוקו ? אני יכלה להכין לך ^ ^
ובקי , תודה וחג פורים שמח גם לך : )))
העלנו האתר צריך להאשר ; ))
(זאת הייתה דורין מקודם רועי שכח להתנתק O ______ O )
יאיייי אני מתה על ארטמיס!!$_$