בן פוסידון – פרק 2

מייקל – אני ניפגש עם המומיה הכי פופולרית במחנה

כאשר נחתנו ברחבת דשה , התאספו סביבנו עשרות ילדים , הם מילמלו דברים , ומילים מעטות מאוד הצלחתי להבין . כולם התכנסו סביבנו , ואז שמתי לב שהם מפנים דרך לאדם רכוב על סוס , אבל … הוא היה הסוס … איך קוראים להם? קנוטראים ? לא קנוטאטרים ? כן! ״שמי הוא כירון אנא בואו איתי , כל השאר להתפזר!״ כולם התפזרו חוץ מאיתנו , היה אפשר ליראות שהוא המנהל של המחנה , כולם מכבדים את החלטותיו , אך לפני שהלך הוא הבית בנו ואמר ״בת אתנה , בן פוסידון , בן ארטמיס בת נמסיס …״ ועוד שלא ידעתי את שמם , כירון הוביל אותנו לעבר בניין כחול , וגדול , בתוך הבניין היה שולחן פינגפונג עם פגיון נעוץ בחלקו הימני , ואז אמר כאשר עצר לייד מדרגות עץ ״מייקל , אנא״ והחווה בידו לעבר המדרגות , בלעתי רוק , ושאלתי ״מה יש שם?״ כירון רק חייך והבנתי שאין לו שום כוונה לענות לי , עליתי ולהפתעתי ראיתי כמה דברים , גיזת זהב , פיגיון ועוד , וכאשר הבטתי ישר , מומיה , כן אני יפגש עם המומיה הכי פופולרית שקובעת פגישות ! בלעתי עוד פעם רוק והפעם משהוא ניתקע לי שם , וגמגמתי ״אההה… מה קורה?״ ״תישעה חצויים יענו לאתגר , על הציד והכוחמה להילחם , הלילה יפגש וילחם , ובן הים יפגש עם המוות ״ היא ענתה בקול חלוש בזמן ש ערפל ירקרק עולה לה מן הפה , רציתי לרוץ מכן כמה שיותר מהר , וזה מה שעשיתי , רצתי למטה ולחשתי באוזנו של כירון את הנבואה , הוא הנהן בפנים קודרות ואמר ״צאו לטייל , אצתרך לחשוב לבד…״ ויצאנו , ״מה המומיה הזאת אמרה לך?״
שאלה אן ומאוד רציתי להגיד לה כלום שום דבר , אבל החלטתי להיות כנה איתם ״בן הים יפגש עם המוות , זה אני , אבי הוא שליט הים , אני ימות…״ ״לא!״ אמרו כולם ביחד ואני רק הנהנתי בצער , שרקתי לסער , הוא הגיעהמהר משחשבתי ונחת על ידי , עליתי עליו ואמרתי ״אני צריך לחשוב לבד מעט, טוב?״ אמרתי ״לא!״ הם השיבו עוד פעם , התעלמתי והורתי לסער לעוף…

*******

ישבתי על גדות האגם , וחשבתי לעצמי , עדיף ללכת ללילה , אבל איך ניתן להלחם בלילה , או שו הלילה שאני חושב שהיא? אם כן הלך עליי … אני לא הולך לתת לה או ללילה . בחיים לא, ״אבל גורלך בני , הוא ללכת להלחם , יש לנבואות סודות רבים , חלקנו לא מבינים אותם נכון , צא להלחם עם חברייך , אתה חזק! ירשת את כוחותיך ממני, אל תפקירם מאחור .״ אמר קול מתוק ונעים , קול שלא שמעתי לפני זמן רב כאשר הסתובבתי ראיתי גבר , עם עם שיער חום ופרוע כשלי וענייו כחולות ירוקות ונוצצות בהבנה , הוא לבש ג׳ינס , ג׳קט שחור ומשקפיי שמש מעל ראשו ואני רק הצלחתי ליפלוט ״אבא?״ והוא חייך חיוך מנחם והנהן בכבוד , ״אכן , אין לי הרבה זמן לדבר עימך , אני רוצה שתדע , שאגן עלייך ככל שאוכל וכך אני יתחיל ״
הוא אמר בעצב , והושחת לי שעון שחור אבל היה בו רק כפתור אחד , וכאשר שם אותו עליי ולחץ על הכפתור , התגבש סביבו מגן מארד שמימי , ואני נרתעתי לאחור , מההפתעה ומילמלתי ״תודה , אבא״ וברק הבזיק בשמיים ופוסידון נאנח ואמר ״עליי לזוז , ואגב הים ישרת אותך היטב , תהייה אלופי בני ״ אמר עם חיוך קטן והפך לשלולית של מים , וחשבתי לעצמי , איזה כיף שיש לך מין כזה אבא! הייתי כבר עייף , הלכתי לישון , בחלום הייתי על מירפסת הבניין , החלטתי ליקרוא לו מיפקדה, וליידי עמדה אישה עינה היו מלאות שימרה וכעס וקולה היה כאוויר שורק שמדבר בצורה מעוותת , ״זה הוא ביתך העלוב? אה! הבט בו כמה שיותר , בקרוב המקום יחרב עד השריד האחרון , חשכה תיפול על אדמתך , ואוהוביך ימותו להגד ענייך , אולי אותך אני ישאיר , תוכל להיות ליצן לא רע! אל תתנגד לי , חצוי קטן , אני אם המיפלצות ! כעט חצוי קטן התעורר , שלחתי לך את אחת ההפתעות הקטנות שלי , אני אצפה בך !״ וכך הסתיים החלום שלי , הרגשתי שעברו שעות , אבל רק דקות ספורות הן היו , התעוררתי וראיתי שלושה שורי ארד , הם החריבו את כל המקום! שלפתי את חרבי ויצאתי להלחם …