בן פוסידון – פרק 1

מייקל – גייל ניפגש ממקור ראשון אצל ה׳מתנה׳ שלי

אם מישהוא היה אומר שהאלים היוונים קיימים , שיש לך סוס פרטי משלך , שאתה מסוגל לשילוט במים , ושיש עוד אלף עמוך היית מאמין? לא … כניראה שלא , אז אני יתן לך את ההקדמה לחייו המופלאים של מייקל רוד הצעיר! כלומר אני , אה נכון אני צריך להסביר על עצמי אז שיער חום , בצבע ארד , העניים שלי ירוקות כחולות , אני מעט שרירי , ואני כחוש מעט . אז הנה ההקדמה לחיי המופלאים! איזה כיף?! לא ! אז הכל התחיל כשהלכתי בדרכי לבית הספר, עם הילקוט שלי ועם חברתי הטובה ביותר ולריה , כאשר דיברנו זה עם זה , על הדברים ששנינו חווים יחדיו, ״ פעם 7! שיא!״ צחקתי ״ כן אה? מי היה מאמין ׳אתם מסולקים מכן עבריינים חצופים׳״ צוטטה ולריה , ואז שמעתי את גייל רץ לעברנו ״ חכו לי! נו באמת!״ ולריה ואני צחקנו בעוד תיקו נתקע בענף והוא נופל על אחוריו , והוא מלמל ״ ענף מטופש!״ , אן ואנה ובלירנה רצות לעברו ואן צועקת ״דיי כבר עם כלבי רחוב רצחניים!״ וכל שאר האנשים לוטשים בנו מבטים מפוקפקים , ואנחנו רצים בין השיחים והעצים לבית העץ שלנו , שם אנחנו תמיד מתכנסים ביחד , מתגבשים בעיקר , או לפחות נימלט ים לנפשינו , גייל היה הראשון להכנס לבית העץ הענקי שלנו , הוא היה עצום אבל אין לי ממש כוח לפרט אז אני ימשיך , הוא ניכנס הכי מהר ובטעות לגמרי פגע בסוס לבן ״ איך בדיוק ניכנס לכאן-״ ״פגאסוס? אוי נו באמת!״ שמעתי קול לא מוכר , דומה לקול של סוס , התרחקתי כמה צעדים ספורים מהסוס ואז אני מבחין בכנפיים זהובות מבצבצות מצדדיו הן היו זהובות כרעמתו וזנבו , וכמובן פרסותיו . הוא היה יפיה ואני מלמל ״ גם את.. אתם שמעתם את זה?״ ״ שמענו מה?״ אן שאלה והבנתי שרק אני מסוגל למשמע את הסו- את הפגאסוס ״אהה. היי אני מניח קוראים לי מייקל , ואה מי אתה בדיוק ?״ וחברי לוטשים בי מבטים מבולבלים , הפגאסוס צונף לי בבוז ואומר ״ שמי? שמי סער , אבל זה לא חשוב כעת בוס … עליי להביא אתכם למקום בו האדון אמר לי ״ ״מייקל למה אתה מדבר אל הסוס?״ שאל אותי גייל ״1. זה סער והוא פגאסוס 2. הוא רוצה לקחת אותנו למקום מיבטחים ו3. רק אני יכול לשימוע אותו״ עניתי והסוס צונף , הוא אינו דיבר אליי ועד מהרה פגאסוס שחור יפיפה נחת מול הכניסה לבית וצנף ואמר כניראה משהוא הסוסית ועד מהרה ניגלה לעינו דרך השיחים זאב כסוף ושועל יפיפיה , השועל החזיק בפיו נעליים עם כנפיים והוא ניגש לעבר גייל , והניח אותם מולו וגילי החל לקישור את הנעלים , הזאב הגיע עם קשת וניגש לעבר אן , והיא ליטפה אותו , ולקחה את הקשת ועליה כתוב משהוא ביוונית אבל לא התקשית ליקרוא אותה ׳ארטמיס׳ , ואז לפתע סער פלט מתוך נוצותיו דרכמת זהב והושיט לי אותה , ואז לרגע התחלתי להבין מי יצר את הסוסים? פוסידון ועל הדירכמה הופיע קילשון , סמל פוסידון , ובגלל שפג אסורים הם סוסים , הם משרתים את פוסידון , ורק אני מסוגל לדבר עם סער , הכל מיתחבר כמו משוואה בראש שלי ״אני בנו של פוסידון נכון?״ שאלתי את סער והוא הנהן בתמימות ורק אמר ״עלינו להזדרז בבקשה עלו על גבי , אני לא רוצה שהוא יכעס״ ואמרתי ״שניים יעלו על סער , איתי ושלושה אחרים על הפגאסוס השני ״ ולריה ואן עלו איתי וכל השאר על הפגאסוס האחר , והם דאו בשמיים בקלילות רבה , ״לאן הוא לוקח אותנו ?״ שאלה אותי אן וסער ענה אבל מבט של בילבול חלף על פניה ועניתי במקומו ״סליחה , אבל היא לא מסוגלת להבין אותך , הוא אמר שהוא לוקח אותנו למקום היחיד שאנחנו בטוחים בו ״ ״ אז ניראה לי שמצאנו אותו!״ צעק גייל והצבי לעבר מחנה או איך שסערה קרא לו ׳מחנה החצויים׳ הבית החדש שלנו.