אחות הקיקלופ .פרק ניסיון\פרק 1

אי שם בסמטאות מנהטן:
דשדשתי במרחבי הזבל הפזור על המדרכה.לקחתי פחית ועיקמתי אותה הלצורתו של סוס קטן.
זרקתי אותה מייד ,כי זה הזכיר לי יותר מדי את טייסון. הבוגד ההוא. הלך לפנימייה והשאיר אותי
לבד,ילדה קטנה,עם פתק כתב ברישול,ועם השקרים שהוא הבטיח לי. שתמיד נישאר ביחד,ותמיד
נשרוד ככה.עוד עובר אורח עבר לידי,ואני מיהרתי להסתיר את עיני היחידה בשערי האדום. לא כמו טייסון,אותי לא לימדו לעשות עירפול .הבטתי במכתב הזרוק,שידעתי אותו כמעט בעל פה:
"ללוסאי,
ענשימ נכמדימ לוככים אותעי לפניהימיע. יואומ יבועו,ואנעי אכזור.מבטיאכ!
טייאסון"
אני,שאף פעם לא למדתי קרוא וכתוב,יכלתי להבין. אבל את זה לא הצלחתי להבין.
למה הוא שיקר לי. הוא אמר שיום אחד יחזור.

ומאז חלפו שנים.

במחנה החצויים:
"טייסון!מה נשמע אחי?"אמר פרסי וטפח לחצי אחיו הענק על הכתף,למרות שהיה קצת קשה להגיע
לכתף שלו"אה.היי פרסי."אמר וכמעט חנק אותו למוות בחיבוק"מה קרה להתלהבות שלך?"אמר והתיישב
לידו"אני מקבל כל הזמן הפרעות זיכרון במוח…."התלונן קצת"כאילו שמשהו מציק לי" "לא אחי,זה בטח
בגלל שלא אכלת חמאת בוטנים היום ולא התעסקת באיזה משהו ממתכת.הנה קח.בינתיים אני הולך לאנבת"
אמר ופרצוף מזוגזג הופיע על פניו"תודה.תמסור דש לאנבת!"אמר וצפה בו שהלך. הוא התחיל להרכיב סוס פוני .לפתע זה היכה אותו.(הזיכרון)

פלאשבק:
הוא בן 4,מוצא בובת סוס פוני בזבל ומתלהב.ילדה קטנה יותר,בעלת שיער אדום וקיקלופית כמוהו
צועקת"גם אני רוצה בובה!גם אני!"אז הוא הכין לה משאית,שהייתה הצעצוע המועדף עליה.
הוא בן 5,המפלצת שדרסה אותו השאירה על גבו צלקות.ילדה,קצת גדולה יותר עם שיער אדום
שמה מים על הצלקות"אל תדאג טייס,זה יעבור"אמרה וטפה על גבו"איי!"צעק,ואז הביט אליה בחיוך שובב"סתאאאם"
הוא,בן 6:
הילדה הקטנה הולכת לנחל שוטף,מנסה לשים בה סירה קטנה שהכינה. היא מתכופפת,הוא ממהר וצועק"לא לוסי!לא!זה מסוכן!
והמשיך לצעוק גם מחוץ לפלאשבק,פרסי שבא עם אנבת שמע אותו.