אולימפוס – הבן של זאוס – פרק 9

"סת! צריך לקום!" אמרתי וניערתי אותו קצת.
"אמא! אל ת'שגעי אותי" מילמל מתוך שינה והתהפך לצד השני.
"אני לא אמא שלך אני אח שלך… עכשיו קום" אמרתי. סת שיפשף עיניים והתיישב במיטה.
"אתה קם?" שאלתי אותו.
"מה השעה?" שאל.
"חמישה לשמונה" עניתי.
"ובאיזה שעה מתחיל היום האולימפי?" שאל.
"שמוונהההה!!! שייט!בשמונה" צעקתי ושנינו התארגנו במהירות מטורפת. בשמונה ודקה היינו בחדר האוכל.
"לוגן, השיער שלך נראה נורא" אמר שון וסת צחק.
"גם שלך" אמר שון לסת והפעם זה היה תורי לצחוק. קייט ודיימון נכנסו לחדר.
"כולם בבקשה ללכת לאולם כנסים ולעמוד מתחת לשלט עם השם של ההורה האולימפי שלכם. האלים מגיעים עוד מעט" אמרה קייט.
"בבקשה תזדרזו" הוסיף דיימון וכל התלמידים קמו והתחילו ללכת. סת תפס לי את היד.
"אל תדאג, יהיה בסדר" אמרתי. נכנסנו לאולם ונעמדנו מתחת לשלט שכתוב עליו 'זאוס'. סאם עמדה לבדה מתחת לשלט שכתוב עליו 'פוסידון' וליאה ושון דיברו מתחת לשלט של 'האדס'. אחרי כמה דקות קייט ודיימון נכנסו ביחד עם עוד כמה אנשים מבוגרים- האלים. זיהיתי את כולם מימים אולימפיים קודמים. גבר גבוה עם זקנקן ניגש אלי ואל סת. הוא לבש חולצה שחורה עם ציור של ברק ומכנסיים כחולות.
"היי אבא" אמרתי.
"לווגן!" הוא קרא וחיבק אותי.
"סת!!" אמר וחיבק את סת.
"אמ… שלום אבא" גימגם סת
"למה אתה לחוץ? אין סיבה לדאגה" אמר זאוס. הוא וסת דיברו קצת ביניהם. קלטתי את סאם מדברת ברצינות עם פוסידון, ליאה ושון רבו כשמולם האדס צחק בקול.
"לוגן, בני, אני רוצה להגיד לך שאני גאה בך על שהצלת את סת" זאוס פנה אלי.
"תודה אבא" אמרתי.
"אתה גבר גזעי! לא פלא שכל הבנות רוצות אותך" אמר זאוס ואני קצת האדמתי.
"אבא… רציתי לשאול, אתה יודע מה קורה עם כל החצאי אלים הרוצחים?" שאלתי, להוט להחליף נושא. זאוס קימט את המצח.
"קצת. הם גם אלים למחצה. אומנם אין ביניהם ילד שלי אבל אנחנו האלים לא יכולים להתערב בעניינים שבין חצאי אלים לחצאי אלים אחרים" אמר זאוס.
"אבל אתה יכול לספר לי בכלליות מה קורה?" שאלתי.
"אני מצטער, אני בעצמי בקושי יודע" אמר. קייט ניגשה אלינו.
"זאוס, תודה שהסכמתם לבוא. שוב" אמרה. זאוס חייך.
"אנחנו לא נחמיץ ביקור כזה" אמר.
"רציתי לדבר איתך…" קייט וזאוס התחילו לדבר ביניהם ואני פניתי אל סת.
"רואה?" לא היה נורא" אמרתי.
"כן…. סתם נלחצתי" אמר.
"גם אני הייתי ככה לפני הפגישה הראשונה שלי" אמרתי. סאם ופוסידון ניגשו אלינו.
"היי. סת, זה אבא שלי, פוסידון. אני רוצה לשאול- אתה יודע מי היו ההורים האולימפיים של הנערים שחטפו אותך?" שאלה סאם את סת.
"אחד היה בן הפייסטוס והשני בן אפולו נראה לי" אמר סת.
"אני צריך לדבר עם אפולו הפייסטוס לגבי זה" אמר פוסידון.
"זאוס אמר שאתם לא יכולים להתערב עניינים שבין חצאי אלים לחצאי אלים אחרים" אמר סת.
"אנחנו באמת לא יכולים. אבל אני יכול לבקש מאפולו הפייסטוס עוד פרטים עליהם. גם אנחנו לא ממש יודעים מה קורה כאן" אמר פוסידון.
"לדעתי יש פה משהו חשוד. למה ששני נערים יחליטו סתם ככה לרצוח תלמידים? ועוד חצאי אלים?" דיימון הצטרף לשיחה.
"או שיש להם מניע נסתר או שהם לא שפויים" אמרה אתנה. עכשיו כבר כמעט כל האלים הצטרפו לשיחה.
"רוב הסיכויים שיש להם מניע נסתר. חצאי אלים לא יכולים להיות סתם לא שפויים" אמר האדס.
"הם יכולים להיות לא שפויים אם הם עדים או עבר עליהם משהו נוראי" אמרה אתנה.
"את רומזת שאנחנו עומדים לאבד את השפיות שלנו?" שאל שון ולמרות כל האווירה המתוחה כולנו צחקנו.
״אני חושבת שלא, אתם חזקים״ אמרה אפרודיטה ואתנה הנהנה.
״אתם יודעים לפחות מאיפה הם באו?״ שאלה ליאה.
״מיוון״ אמר אפולו. יוון?!?!?!?
״יוון? מה יש להם לעשות פה?״ שאלתי.
״אני לא יודע, אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק את זה״ אמר אפולו.
״מהפנימייה ביוון?״ שאלה סאם. אפולו הנהן
״מי המנהל ביוון?״ שאלה קייט.
״סטראק״ אמר זאוס
״רק מנהל אחד?״ שאל שון בפליאה
להם שם פנימייה די קטנה אז לא צריך שני מנהלים כמו פה, שכאן הפנימייה הכי גדולה״ ״כן, יש אמרה דמטר.
״נראה לי אני אדבר גם עם סטראק הזה, נראה אם הוא יודע משהו על זה״ אמר דיימון.
"אנחנו נבדוק מלמעלה" אמר זאוס וקרץ לי קריצה קטנה וחייך. כל האלים והתלמידים סביבנו התחילו להתפזר. זאוס פנה אלי ואל סת.
"אנחנו צריכים ללכת. ניפגש ביום האולימפי הבא" אמר זאוס וחיבק אותי ואת סת.
"ביי אבא" אמרנו.
"ביי, אני כבר מתגעגע" אמר זאוס ויצא עם כל האלים החוצה. ראינו מבחוץ אור חזק וכל האלים נעלמו. קייט ודיימון הובילו אותנו לחדר אוכל, והפעם הם התיישבו לאכול איתנו (בדרך כלל הם מנצלים את זמן הארוחה כדי לעבור על התוכניות הלימודיות וכאלה)
"תגיד מתי היום האולימפי הבא?" שאל סת.
"בעוד חצי שנה. באמצע החורף" אמרתי. כולם ישבו ודיברו ולפתע נכנסה לחדר בריצה תלמידה אחת. לורן, בת הקטה.
"תיזהרו! הם באים!" אמרה ונפלה על הרצפה. מתה.