אולימפוס – הבן של זאוס – פרק 7

הם עמדו ליד השער של הפנימייה והסתכלו פנימה. הם ראו שאני מסתכל עליהם אז הם הסתובבו וברחו. הלכתי במהירות לחדר אוכל כשהלב שלי דופק במהירות של 5000000 פעימות בשנייה.
"היום יש עוד אסיפת בוגרים" אמרה קייט והסתכלה עלי. היא יצאה מחדר האוכל וכולם המשיכו לדבר כרגיל.
"סיפרת לדיימון?" שאלתי את סאם. היא הנהנה.
"סיפרה מה?" שאל שון.
"אמרתי לך, הם לא מספרים לנו כלום" אמרה ליאה.
"זה ממש לא נכון! את יודעת שאני מספרת לך הכל!" אמרה סאם.
"הכל? אז על מה אתם מדברים?" שאל שון.. סאם גילגלה עיניים.
"סת סיפר משהו ללוגן. משהו שאמרו הנערים שניסו להרוג אותו" אמרה סאם.
"מה?" שאלו ליאה ושון ביחד.
"הם מתכננים להרוג את כולנו ולהרוס את הפנימייה" אמרה סאם.
"להרוג את כולנו?!?!?!?" צעק שון. ליאה החטיפה לו מכה קטנה בכתף.
"אתה כזה אידיוט לפעמים! עושים אסיפת בוגרים כי לא רוצים שכולם ידעו את זה אז אתה צועק את זה?!?!" אמרה ליאה.
"ליאה צודקת" אמרה סאם.
"ליאה צודקת, אתה באמת אידיוט לפעמים" אמרתי וכולנו צחקנו חוץ משון שהזעיף פנים.
"מאוווד בוגר" אמר.
"תשמרו את המריבות לאחר כך. יש לנו אסיפת בוגרים להיות בה" אמרה סאם. קמנו מהשולחן והתחלנו ללכת.
"אני שונא את השם הזה, 'אסיפת בוגרים'" אמר שון.
"נכון, כי אתה צוציק מכדי להיות בוגר" אמרה ליאה.
"אנחנו תאומים שכחת?!?1 אם אני צוציק את צוציקית" אמר שון.
"אבל אני בוגרת גם בנפש וגם בשכל כשאתה עדיין תקוע ברמה של גיל ארבע" אמרה ליאה. שון פתח את הפה כדי לענות לה תשובה מוחצת אבל סאם התערבה.
"אני אומרת ששניכם תתבגרו ותסתמו אוקי?!" אמרה בחיוך מזויף. ליאה ושון השתתקו, אני מתאר לעצמי שזה בגלל המבט של סאם. למבטים של סאם יש השפעה ממש חזקה על אנשים. אם היא מחייכת אתה נרגע, אם היא צוחקת אתה שמח, אם היא עצבנית אתה נלחץ, ואם היא עושה לך מבט רצחני… טווב, אני לא מאחל לאף אחד לראות את המבט הזה. הגענו לאולם הכנסים. ראיתי מיד שאת מקומו של אלכס אצל בני אתנה תפסה מיקה, התלמידה הכי חכמה.
"דיימון וקייט נכנסו. קייט בחנה את כולנו בעיניים הירוקות שלה- קייט שמה כל יום עדשות מגע כדי שלא נדע מי ההורה האולימפי שלה, כשאין לה כוח לעדשות היא שמה משקפי שמש.
"אני מניחה שאתם כבר יודעים למה כינסנו היום אסיפה" אמרה קייט. רוב התלמידים מלמלו משהו.
"סת הות'ורן, התלמיד היחיד כרגע שנעלם וחזר בחיים סיפר לנו על מי שהורג את התלמידים ועל כמה תוכניות עתידיות שלהם" קייט עשתה הפסקה ובדקה אם אנחנו מגיבים או משהו. אף אחד לא זז.
"בכל מקרה, הם רוצים להרוג את כולנו. אנחנו צריכים להכפיל את השמירה ולהיזהר הרבה יותר" אמרה קייט.
"מה עושים?" שאלה מיקה.
"לא יוצאים מהפנימייה, לשום מקום. מסתובבים רק בקבוצות. ומהיום אני ודיימון נלמד אתכם. מכפילים את השיעורים המעשיים" אמרה קייט.
"אתם תלמדו אותנו?" שאל שון.
"נתחלק. כל יום אני אלמד שלוש קבוצות גיל מעשי ודיימון עיוני" אמרה קייט. הגיוני שדיימון ילמד עיוני, הוא הן אנוש שקיבל את מתת אתנה, כלומר הוא קיבל את הכוחות שלה, כאילו הוא הבן שלה, אבל כמובן שהכוח שלו מוגבל.
"שאלות?" שאל דיימון.
"אתם חושבים שיש עוד נערים כאלה? באיזשהוא מקום?" שאלה סאם.
"אם את מתכוונת לחצאי אלים אז כן, יש פנימיות בכל מקום בעולם. אבל נערים שמסתובבים סתם ככה ורוצחים תלמידים…. אני לא יודע" אמר דיימון.
"אני מתכוונת לנערים שרוצים להרוג פנימיות שלמות. אתה חושב שרוצחים תלמידים גם בפנימיות האחרות או שזה רק כאן?" שאלה סאם.
"נקודה למחשבה. אני אצור קשר עם כמה מהפנימיות מחר בבוקר, נראה מה קורה אתם" אמר דיימון.
"אני חושבת שדיברנו מספיק להיום. תחזרו למיטות, האסיפה נגמרה" אמרה קייט וכולנו הלכנו לחדרים. כשנכנסתי לחדר ראיתי את סת שוכב במיטה שלו.
"השתחררת מהמרפאה?" שאלתי. הוא הנהן.
"איך היה באסיפה? דיברו על מה שסיפרתי לך?" שאל.
"כן, תודה שסיפרת את זה. אני יודע שזה לא פשוט" אמרתי. סת משך בכתפיו.
"הם צריכים לדעת, אחרי הכל מעל כולנו מרחפת סכנת מוות" אמר ועצם עיניים.
סכנת מוות…. בחיי שהוא צודק.