אולימפוס – הבן של זאוס – פרק 11

"מה קרה?" שאלה מיקה, בת אתנה, כשכולם הגיעו והאסיפה התחילה.
"דיברתי היום עם סטראק" אמר דיימון.
"מי זה סטראק?" שאל תלמיד אחד, בן אפרודיטה.
"סטראק זה מנהל הפנימייה ביוון. משם מגיעים הנערים שהורגים את התלמידים" הסבירה קייט.
"מה יש לחצאי אלים מיוון לחפש פה?" שאלה רוז, בת ארס.
"זהו, דיברנו עם מנהל בפנימייה שלהם. בהתחלה הוא אמר שאין לו מושג על מה אנחנו מדברים אבל לבסוף הודה שהוא שלח את הנערים הללו" אמר דיימון.
"למה?" שאלתי.
"חתיכת…"התחיל שון אבל ליאה סתמה לו את הפה עם היד שלה.
"הוא לא ממש הסביר למה. הוא אמר שהוא שלח את הנערים ושהוא יישלח עוד ובבוא הזמן אנחנו נבין מה הוא רוצה" אמר דיימון.
"חתיכת…." שון התחיל שוב אבל ליאה (הפסקתי לספור בפעם השישית היום) החטיפה לו.
"תפסיק לדבר ככה" אמרה לו.
"מותר לי לדבר איך שאני רוצה!" אמר שון.
"מותר לך, אבל אנחנו לא רוצים לשמוע את האוצר מילים הרחב שלך בקללות" אמר ליאה. שון פתח את הפה לענות לה תשובה מוחצת אבל (כמו תמיד) דיימון קטע אותו.
"תריבו אחר כך! מה שחשוב עכשיו זה שאנחנו צריכים לברר מה הקטע של הסטראק הזה ואיך אנחנו יכולים למנוע עוד אסונות" אמר.
"זה נראה לכם הגיוני כל הקטע הזה? הסטראק הזה פשוט לא שפוי" אמרה סאם. ראו על שון שהוא רוצה להגיד משהו אבל הוא כנראה התייאש בגלל ליאה.
"הוא נשמע קצת משוגע אבל יש לי הרגשה שפה מדובר במשהו רציני" אמר דיימון
"הוא אמר עוד משהו?" שאלה סאם.
"כןן… אני לא… הקלטתי את כל השיחה. אני יכול להשמיע לכם" אמר דיימון והתחיל לחטט בתיק שלו. אחרי כמה שניות הוא הוציא מכשיר שחור. הוא לחץ על כפתור מסוים וכולם הקשיבו.
"אני מדבר עם סטראק?" נשמע הקול של דיימון.
"כן" אמר סטראק במבטא יווני כבד.
"אני רוצה לדבר איתך לגבי כמה תלמידים מהפנימייה שלך" אמר דיימון.
"אה, נציגה שלכם כבר דיברה איתי. אני לא רוצה לשלוח אותם לקבוצת המחוננים שלכם" אמר סטראק.
"אני ל מקבוצת המחוננים. אני מנהל פנימייה בניו יורק" אמר דיימון.
"אה, לא תודה. אנחנו לא מעוניינים לשלוח אליכם תלמידים" אמר סטראק. אני לא יודע מה כולם חשבו אבל אותי הוא התחיל לעצבן.
"אני לא רוצה שתשלחו לי תלמידים. אני מנהל פנימייה לחצאי אלים בניו יורק. אני רוצה לדבר איתך לגבי כמה חצאי אלים מהפנימייה שלך שעושים לנו צרות" אמר דיימון.
"אהה חצאי אלים… מה קרה עם התלמידים שלי?" שאל סטראק ונשמע שסופסוף הוא מתעניין במה שיש לדיימון לומר לו.
"יש קבוצה של תלמידים מהפנימייה שלך שבאה והורגת תלמידים מהפנימייה שלי. למה?" שאל דיימון.
"באמת שאני לא יודע על מה אתה מדבר. כל התלמידים שלי נמצאים פה כל הזמן. אין להם מה לעשות בניו יורק" אמר סטראק.
"אל תעבוד עלי. החצאי אלים באים מהפנימייה שלך" אמר דיימון.
"הם לא! התעקש סטראק.
"הם כן. דיברתי עם האלי. הם אמרו לי שאלה תלמידים מהפנימייה שלך" אמר דיימון ונשמע שהוא מתחיל לאבד את הסבלנות שלו.
"טוב… האלים צודקים. אלה באמת תלמידים שלי" אמר סטראק.
"למה?" שאל דיימון.
"אני שלחתי אותם. אני אמרתי להם להרוג את התלמידים שלכם" אמר סטראק. למרות שדיימון אמר לנו את זה כולנו היינו בשוק.
"מה?? למה??" שאל דיימון.
"אוו, את זה אתה תבין לבד. אתה הרי חכם לא? זכית במתת אתנה" אמר סטראק.
"זה לא קשור. אני רוצה לדעת למה אתה אומר לתלמידים שלך לרצוח את התלמידים שלי" אמר דיימון.
"את זה אני לא יכול להגיד לך. את זה אתה תגלה לבד" אמר סטראק. הסתכלתי על סאם וראיתי שהיא מרוכזת לגמרי בהקלטה, קייט ודיימון דיברו ביניהם וליאה הרביצה לשון כשאף אחד לא הסתכל. ההקלטה המשיכה ככה עד שנשמעו רעשים של מישהו שנכנס לאנשהוא.
"מישהו נכנס למשרד של סטראק בזמן שדיברנו" הסביר דיימון. האיש החדש וסטראק דיברו קצת ביוונית ואז שמעו שהאיש יוצא.
"אני מצטער, זה העוזר שלי" התנצל סטראק. כולם הקשיבו מרותקים.
"אני אשאל בפעם האחרונה. למה אתם רוצחים את התלמידים שלנו?" שאל דיימון.
"התשובה שלי לא השתנתה" ענה סטראק.
"העניין בניינו לא נגמר. רק השיחה הזאת" אמר דיימון ונשמע קול של ניתוק. דיימון עצר את ההקלטה.
"זאת כל ההקלטה" אמר דיימון.
"מה סטראק והעוזר שלו אמרו ביוונית?" שאלה ליאה.
"מה זה חשוב?" שאל שון.
"יכול להיות שזה חשוב. הבעיה היא שאף אחד לא יודע יוונית" אמר דיימון.
"טווב, אני ושון יודעים ממש קצת. אנחנו יודעים בעיקר אותיות" אמרה לאיה.
"איך?" שאל תלמיד אחד.
"שנתיים לפני שעברנו לפנימייה לאמא שלי נכנס ג'וק לראש שהיא רוצה לעבור לגור ביוון. אז אני ושון הכנו את עצמנו. כמובן שזה לא יצא לפועל בסוף" אמרה ליאה.
"טוב, אבל זה לא עוזר לנו כל עוד אנחנו לא יכולים לתרגם את הדברים שסטראק אמר" אמר שון.
"אנחנו כן יכולים!" אמרה ליאה ורצה החוצה. אחרי חמש דקות היא חזרה עם תיק שחור.
"ככה נוכל לדעת מה הוא אמר" אמרה ליאה והוציאה מחשב נייד מהתיק.
"מה?!?! איך?!?!" שאל שון בהתלהבות.
"גוגל טרנסלייט" אמרה ליאה והפעילה את המחשב.
"אהה, וואלה" אמר שון. דיימון הפעיל שוב את ההקלטה והריץ לקטע עם סטראק והעוזר שלו.
"אבל אמרת שאת יודעת קצת יוונית" אמרתי לליאה.
"כן, אבל במקום ללמוד מילים למדתי לכתוב אותם לפי שמיעה למקרה שאני לא אדע בסוף יוונית" אמרה ליאה.
"פששש, מתוחכם" אמרתי.
"לגמרי" ענתה והקלידה במרץ. כשהם סיימו לדבר דיימון עצר את ההקלטה וליאה לחצה בגאונות על האנטר. אחרי כמה שניות התרגום עלה והיא התחילה לקרוא. ככל שירדה יותר למטה כך העיניים שלה התרחבו והיא החווירה.
"מה קרה? מה הם אמרו?" שאל שון. ליאה סובבה אלינו את המחשב ודיימון התנדב לקרוא.
"עוזר: סטראק אתה פנוי? תלמיד אחד נפצע" הקריא דיימון.
"אויי פשוט מזעזע!" אמר שון בלעג.
"סתום ותן לדיימון להמשיך לקרוא" אמרה לו ליאה.
"סטראק: אחר כך, אני בשיחה עם מנהל הפנימייה בניו יורק.
עוזר: אהה, הפנימייה שאליה התלמידים שלנו הולכים?" דיימון עשה הפסקה קצרה והביט בכולנו.
"סטראק: כן, הוא לא מבין מה קורה שם. הוא לא מבין שאנחנו פותחים עליהם במלחמה" דיימון סיים להקריא.
"טוב, עכשיו זה רשמי – אין חשש שתהייה מלחמה. יש מלחמה" אמר שון.