אולימפוס || ~ הבת של פוסידון ~ פרק 13 ואחרון!!!!
מישהו נפגע. מישהו משלנו נפגע.
יצאתי החוצה מהבניין. לוגן בא לכיווני.
"לוגן מה קורה כאן?" שאלתי.
"סטראק ניסה לפגוע בקייט אבל אז…" אמר.
"אבל אז מה?" שאלתי.
"אבל אז האלים החליטו להצטרף" אמר לוגן.
"מה? חשבתי שהאלים לא יכולים להתערב במלחמות שבין חצויים" אמרתי.
"נכון, אבל פה לא מדובר בחצויים" אמר לוגן.
"מה זאת אומרת?" שאלתי. לוגן נאנח.
"סטראק… סטראק גייס את הטיטאנים" אמר לוגן.
"מה?!?!" הייתי בהלם.
"הטיטאנים הצטרפו למלחמה. לצד של סטראק" אמר לוגן.
"זה כבר לא מלחמה על המעבר ליוון" לחשתי.
"ממש לא. יש עוד משהו במלחמה הזאת, משהו שעוד לא גילינו" אמר לוגן.
"מה זה יכול להיות?" שאלתי.
"אני לא יודע, אבל נגלה בקרוב. הם לא יוכלו להסתיר את זה כשהכל ייגמר" אמר לוגן.
"אתם חושבים שזה ייגמר בקרוב?" שון וליאה הצטרפו אלינו.
"לא, גם אם עכשיו המלחמה תיגמר המתיחות בין האלים לטיטאנים לא תסתיים" אמרתי.
"יכול להיות שבעוד כמה שנים תתרחש עוד מלחמה כזאת" אמרה ליאה.
"אתם חושבים שהטיטאנים התחילו את המלחמה?" שאל שון. עמדנו כמה שניות בשתיקה.
"לא, סטראק חשב על המלחמה. הטיטאנים שמעו אותו והצטרפו" אמר לוגן.
"איך אתה יודע?" שאלתי.
"זאוס, יצא לי לדבר איתו לפני שהאלים נכנסו למערכה" אמר.
"כל האלים פה בחוץ?" שאלתי. לוגן הנהן.
"ואתם חושבים שאנחנו פשוט נעמוד פה וניתן להם להילחם בטיטאנים וחצויים?, שאלתי. הם לא זזו.
"פחדנים" מילמלתי. התחלתי ללכת לכיוון היציאה מהבניין.
"חכי! אני באה איתך" אמרה ליאה והצטרפה אלי.
"גם אני" אמר שון ורץ אלינו. לוגן עמד והסתכל.
"אתה בא?" שאלתי.
"אני לא יודע, סאם. זה נראה לי מעשה מטומטם. הם אלים" אמר.
"אז אני מבינה שאתה נשאר" אמרתי. יצאתי החוצה עם ליאה ושון. השמיים היו אפורים עם המון ענני סערה. ראינו המון דמויות ענקיות נלחמות בכל מיני יצורים שאני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר אותם. ביניהם ראינו שתי דמויות קטנות עומדות באמצע ונלחמות בהמון חצויים.
"דיימון וקייט" אמרתי. רצנו אליהם.
"שון! ליאה! סאם! מה אתם עושים פה?" שאל דיימון.
"באנו לעזור לכם" אמר שון.
"לא! תחזרו פנימה" אמרה קייט.
"לא! אנחנו נשארים כאן!" אמרתי.
"סאם? מה את עושה כאן?" שמעתי קול גברי מאחורי. פוסידון התקרב אלינו.
"אבא.. באתי לעזור" אמרתי.
"זה מסוכן" אמר פוסידון. האדס הביט לכיוונו. ליאה ושון חייכו אליו חיכים נבוכים. הוא סימן להם ללכת אבל הם לא הסכימו. האדס נאנח והמשיך להילחם אבל אני ידעתי שהוא לא יוותר כל כך מהר.
"אני יודעת, אבל אני חייבת. הפנימייה הזאת היא החיים שלי. אני לא יכולה לתת לה להיהרס" אמרתי.
"אני יודע, סאם. תאמיני לי שאני יודע" נאנח פוסידון. דיימון הביט בו.
"אם את ממש מתעקשת… תישארי" אמר פוסידון. הוא חזר להילחם בטיטאנים. שון, ליאה ואני נעמדנו מול כל צבא האויב.
"מצטער, התנהגתי כמו אידיוט" לוגן הופיע לידינו.
"אתם צדקתם" אמר לוגן.
"אנחנו תמיד צודקים" אמר שון. ליאה החטיפה לו. לוגן נעמד מצד ימין שלי, ליאה ושון מצד שמאל.
"אנחנו נראה להם מה קורה למי שמתעסק עם הפנימייה שלנו" אמר שון. חייכנו. מולנו האויב המשיך להילחם במרץ. ואני הרגשתי כמו פעם.
"בואו נראה להם מה זה" אמרתי.
ארבעתנו נגד כל העולם.
תגובות (13)
אהההההההההההההההההההההההההההההה
ברוך ה'! חשבתי שזה הפרק האחרון:) בעז"ה תעלי את הפרק הבא עכשיו:)
אני רצינית
תמשיכי עכשיו.
או שאני וליאה נבוא להחטיף לך.
:)))
מווווווווווווווווווווווווושלם.
תודה רבה!!
הייתי ממשיכה עכשיו אבל אני קודם צריכה לכתוב את הסיפור :)
אני בשווק אני בהלם אני המוומה מה כבר מתחיל הסיפור האחרון?
היי נופר שכחת להודות לי נכון ♥♥ מכל מקום אוהבת את הכתיבה שלך ואם אכן זה הפרק האחרון אזי נצפה שתתחילי סיפור חדש – בהצלחה ותמשיכי לחפור זה עושה כייף בלב ממני בקי שבת ברוכה ☺
בקר אור נופר
ממתינה להמשך וסליחה שאני קצת חוצפנית מבקשת כי תגיבי לתגובה שלי כל תגובה תתקבל בשמחה יום מקסים ממני בקי ♥♥♥
בקי – את לא חוצפנית!!
התגובה שלך שימחה אותי מאוד! אני מאוד שמחה שאת אוהבת את הסיפור שלי וקוראת אותו ובעזרת ה' אני אתחיל להעלות פרקים ביום ראשון הקרוב :)
וואו. איזה באסה להם
אני ממש אהבתי!!!
תמשיכי!!!!
גלוש…..
שנים שלא היית באתר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כן אה?
כן אה?
ערב טוב נופר היקרה
אני מאד מאד שמחה שאת מתכוונת להתחיל בסיפור חודש בע"ה ביום ראשון הקרוב. אני נהנת מאד לקרוא את הסיפורים שלך ולגבי המחמאה☺☺☺ סתם צחקתי איתך , העקר שיהיה לך סופ"ש מהמם וכל טוב באהבה בקי ♥♥♥♥
נורא מבאס שגמרת… אבל היי!! יש עוד עונה!!!
יאללה בראבק :)
בואו נתחיל לקרוא את העונה הבאה ונחפור שם (וגם לי כיף לחפור איתך)
כל הכבוד על העונה הזאת כי היא הייתה נהדרת :)