אולימפוס ||| – התאומים של האדס – פרק 11

*ליאה*
"שלום סמאנתה" אמרה הדמות.
"שלום אטלס" ענתה סאם בשלווה. אתם בטח תוהים, 'איך שמעת את זה? סאם לבד בחדר עם לוגן ואטלס'. אז זהו שלא, אני נמצאת מתחת למיטה של לוגן עם שון וסת. אל תנסו את זה בבית.
"אני חייב להודות, הפתעת אותי" אמר אטלס. הוא הביט בלוגן ששכב עכשיו על הרצפה. אני חושבת שהוא איבד את ההכרה.
"ואת הנער" אמר אטלס.
"גם את עצמי. אני מניחה שכולנו מופתעים היום" אמרה סאם.
"לא כולם מופתעים. למשל, שון ליאה וסת, ששוכבים מתחת למיטה. עכשיו אולי הם מופתעים" אמר אטלס ואני באמת הופתעתי. איך הוא יודע שאנחנו כאן?
"אתם יכולים לצאת. אני לא אפגע בכם" אמר אטלס.
"משום מה אני לא מאמין לך" צעק שון ואני ניסיתי להחטיף לו. משימה קצת קשה כשאת מתחבאת מתחת למיטה, אבל בסוף הצלחתי. אטלס צחק.
"צאו החוצה, עכברים קטנים" אמר אטלס.
"עכבר אחותך!" צעק שון. הפעם בעטתי בו במקום להרביץ לו. זה יותר קל.
"אין יל אחות, בניגוד אליך. אתה לא תוהה למה היא מרביצה לך כל הזמן? לא היית רוצה להחזיר לה?" שאל אטלס. הבטתי בשון.
"נראה לך? היא תכסח אותי. לצערי ליאה יותר חזקה ממני" הודה שון.
"באמת?" שאל סת.
"תמיד אמרתי את זה" אמרתי.
"טוב צאו כבר" אמר אטלס.
"למה? זה מפריע לך שאנחנו פה?" שאל שון.
"כן. אני רוצה לראות את הפנים שלכם" אמר אטלס.
"חבל, זה רק יגרום לך לקנא" אמרתי.
"למה?" שאל אטלס.
"כי אתה מכוער. ואנחנו יפים" אמרתי.
"אווץ'" אמר שון.
"אני מסכים עם שון. אולי תצאו כבר? אני לא אקנא" אמר אטלס.
"בסדר. רק כדאי שתסתובב קודם" אמרתי. אטלס הסתובב, מאחוריו עמד פוסידון ולידו סאם.
"שלום, ולא להתראות" אמר פוסידון. הוא תקע את הקלשון שלו באטלס ואטלס התפוגג לאבק.
"כל הכבוד. גיליתם תושייה רבה" אמר פוסידון כשיצאנו מהמחבוא.
"תודה רבה" אמרנו. פוסידון חייך ויצא מהחדר. ניגשנו אל לוגן שעדיין שכב על הרצפה.
"הוא יהיה בסדר?" שאל סת.
"כן, אל תדאג" אמרתי. באותה שנייה לוגן פקח עיניים.
"מה קרה?" שאל.
"שום דבר מיוחד" אמר שון.
"יש משהו שאני צריך לספר לכם" אמר לוגן.
"תן לי לנחש, אטלס השתלט עליך והכריח אותך להרוג את כל החצויים ואתה התנגדת לו" אמרתי. המבט על הפנים של לוגן גרם לנו לצחוק כל כך חזק, שקייט עלתה בריצה לבדוק מה קרה.
"איך ידעתם?" שאל לוגן.
"יש לנו את השיטות שלנו" חייכתי.