פסח כמו פעם

"אז כמו שאתם יודעים ילדים, הגיע תורנו לארח את המשפחה בליל הסדר השנה, לכן, יש לי שתי בקשות: קודם כל, אסור ללכלך את הסלון, שנית, אין לגעת בשולחן הסדר" אמא התיישבה על הכיסא שנמצא ליד עוזי בנה הבכור "כן כן סתמי ת'פה זונה" עוזי ענה לאימו וזז שני צעדים אחורה בדיוק כשאימו התיישבה לידו כדי לא להידבק ממחלות העור והמעיים שלה. "עכשיו תקשיבי לי טוב, את מפסיקה לתת לי הוראות לפני שאני מפזר לך נפט על הספה החדשה בסלון, ותפסיקי כבר לפנות אליי בתור 'ילדים' כי אני הילד היחיד שלך, הבנת אותי שכל?" אמא של עוזי התכופפה מתחת לשולחן והחלה לרעוד, היא הסתכלה על הרצפה והתחננה בלבה שעוזי לא יבעט בה כמו שהוא עושה בדרך כלל. "ב..ב..סדר עוזי חמודי שלי, רק אני מתחננת אליך, אל תהרוס גם את החג הזה, בסדר? זה כל מה שאני מבקשת" עוזי התסכל על אימו מושפלת על הריצפה והחליט שהיא לא מושפלת מספיק, לכן הוא הלך למטבח, הוציא שמן, קמח, ביצים והביא קערה גדולה, ערבב את המרכיבים, שם בתנור למשך 30-40 דקות, הוציא את העוגה מהתנור ושם אותה בפרצוף של אימו המגעילה. עוזי יצא מדלת הבית, לקח את המפתח ופתח את הדלת "אל תחכי לי, אני אחזור מאוחר, ואני מקווה בשבילך שכשאני אחזור הכל יהיה נקי ומצוחצח… שרמוטה" ברגע שעוזי יצא מהבית וסגר את הדלת אימו מיד קמה על רגלייה והחלה לנקות את הסלון בשביל להבטיח ליל סדר נעים לאורחים. אימו של עוזי, שושנה מזרחי, לא מצליחה לנהל את הבית כמו שהיא רוצה מאז שאביו של עוזי, בעלה, עזב אותה ואת הבית. אבא של עוזי נהג לשחק איתו כשהוא היה קטן, הם היו הולכים למגרש המשחקים ביחד לשחק כדורגל בדשא, עוזי אהב מאוד כדורגל, וכך גם אביו, שניהם אהבו מאוד לדבר על המשחקים האחרונים של מכבי חיפה, שהייתה הקבוצה האהובה על עוזי, ודווקא אביו אהב יותר את הפועל תל-אביב, אך הוא מעולם לא הודה בכך בפניי עוזי, כי הוא לא רצה לשבור את ליבו. "אני מקווה שעוזי יחזור בזמן לליל הסדר" שושנה חשבה בלבה. שושנה הלכה למטבח, הוציאה את הסכינים ואת המזלגות המיוחדים של פסח, והחלה לסדר אותם בסדר קבוע על שולחן הסדר. ביתם של עוזי ושושנה לא היה גדול במיוחד וגם לא מפואר במיוחד, אך מספיק בשביל ששתי נפשות יתגוררו בו- ברגע שנכנסים דרך דלת הבית, מצד ימין נמצא הסלון ששם נמצא שולחן הסדר- מצד שמאל נמצא המטבח, וכאשר ממשיכים במסדרון קדימה, מצד שמאל נמצאים השירותים והמקלחת, מצד ימין חדר השינה של עוזי ובקצה המסדרון חדר השינה של אימו של עוזי. לפני עזיבתו של אבא של עוזי, החגים בבית משפחת מזרחי היו מושלמים בעינייה של שושנה, ואין דבר שהיא אהבה יותר מאשר לארח את ליל הסדר בביתה. במשפחה קראו לה "פסחשפת" שזהו שילוב של "פסח" ו-"מכשפת" בגלל שרק כאשר היא הייתה מארחת את ליל הסדר היה ניתן להרגיש את קיסמו האמיתי של חג הפסח. שושנה סיימה לסדר את הסכום על השולחן ומיד עברה לצלחות. ברגע שסיימה לסדר גם את הצלחות, היא התאפקה חזק כדי לא להפליץ בסלון כמו שהיא עושה בדרך כלל, כדי שלא יהיה ריח מסריח בשולחן הסדר. שושנה נכנסה לשירותים ותקעה את נודה. כן, שושנה הייתה אישה בהחלט מגעילה, אבל היא בסך הכל אישה טובת לב. בעלה של שושנה לא עזב אותה בגלל שהיא הייתה דוחה ומוזנחת, אלא בגלל סיבות אחרות. "תעביר ת'כדור עוזי" צעק חברו של עוזי לקבוצה. עוזי, שהיה אגואיסט ויהיר אך גם מוכשר, לא הקשיב לילד ההומו והחליט שהוא רוצה להבקיע גול בכוחות עצמו, ולכן, עבר את שחקני ההגנה והכניס שער מהפנט. לעוזי יש פוטנציאל אדיר בכדורגל, הוא באמת היה יכול להיות שחקן מצליח, אך מאז שאביו עזב עוזי רק הדרדר, ובגלל תיקים במשטרה והשם הרע שיצר לעצמו אף קבוצה לא רצתה או לא יכלה לקבל את עוזי, לכן הסתפק בלהביס את ילדי השכונה. עוזי גם היה כישרוני מאוד בלחקות את תנועותיהם של שחקנים מקצועיים, וכך גם היה לומד ומיישם אותן. כל שנה ביום הולדתו של עוזי, שהתקיים בערך כשלושה שבועות לפני ליל הסדר, אביו היה קונה לעוזי כרטיס למשחק של מכבי חיפה, ורק בגלל זה עוזי אהב את יום הולדתו, וגם רק בגלל זה עוזי הפסיק לאהוב את ימי הולדתו, לאחר שאביו עזב. "הכל מוכן" שושנה הסתכלה על שולחן הסדר המסודר והיפה וחלמה על החג המושלם. מאז עזיבתו של בעלה, עוזי התדרדר והוא כבר לא מאפשר לשושנה לחגוג את החג כמו פעם, ומכיוון שעוזי התבגר במעט, אולי בחג הזה, סוף סוף שושנה תצליח לחגוג את ליל הסדר כמו בעבר. "תשמעו אני הולך יא אפסים" צעק עוזי לחבריו האפסים לשכונה בעודו מגרבץ בתחתון הרקוב שלא החליף כבר חודשיים. "מה למה אתה הולך?" שאל הילד ההומו. "יש לי חשבון לא סגור עם איזה שרמוטה שחושבת שהיא יכולה לתת לי פקודות". עוזי ידע שאימו צריכה לעשות קניות אחרונות לליל הסדר וכמו תמיד לחכות לאורחים מחוץ לבית וללוות אותם לדירה כדי להתחיל בחגיגות הפסח. עוזי רץ מהר לביתו שהיה לא רחוק ממגרש הכדורגל, עלה במדרגות, נכנס לדירה בעזרת המפתח בלי שאימו תשים לב. אימו של עוזי סידרה את המצרכים האחרונים לחג וירדה במדרגות למטה מבלי לשים לב שעוזי נכנס, כדי לחכות לאורחים שיגיעו בעוד מספר דקות. "הנקמה מתחילה, שרמוטה" עוזי פשט את בגדיו וחשף את בולבולו המינורי, לאחר מכן, הוא הביא דף ועט וכתב עליו: 'מסיבולבול'. עוזי קפץ על שולחן הסדר עמד עליו והחל לרקוד הוקי פוקי. האורחים כבר הגיעו והחלו לעלות במדרגות עם אימו של עוזי. האורחים פתחו את הדלת ונחשפו לזוועה שרקדה מולם. פניקה כזאת לא נראתה זמן רב, האורחים החלו לבלגן את שולחן הסדר, להפליק לעוזי בתחת מרוב פחד ולעלות לסנאפצ'ט את מראה הזוועות. אחרי רבע שעה של פאניקה האורחים עזבו, והשאירו מאחוריהם בלגן נוראי וגם את ליל הסדר הגרוע ביותר שהיה לשושנה. שושנה לא ידעה מה להגיד לעוזי, היא ברחה לחדרה והחלה לבכות. עוזי ירד משולחן הסדר עם פנים מרוצות, ויצא למרפסת הקטנה שהייתה בסלון. עוזי התסכל מבעד למרפסת וראה ילד ואבא משחקים "תמסור את הכדור אבא" צעק הילד לאביו. עוזי, שלא נהג להיזכר באביו לעיתים קרובות, הסתכל על האב וילדו ששיחקו כדורגל ונזכר ביום שאביו עזב, האדם היחידי שהצליח להרגיע את עוזי. זה היה מאוחר בלילה, אביו של עוזי הלך עם חפציו ארוזים והעיר את עוזי משנתו. הוא הסתכל על בנו וידע שזו הפעם האחרונה שהוא יראה אותו, ואמר לו: "עוזי, אני יודע שמחר זה יום הולדתך, אך איכזבתי אותך, ויום ההולדת הזה יהיה שונה, בגלל שאני כבר לא מצליח לפרנס אותך ואת אמא שלך ולא הצלחתי להשיג לך כרטיס למשחק של מכבי חיפה" עוזי לא ממש הבין למה אביו התכוון, אך את הבקשה שאביו ביקש ממנו הוא לעולם לא ישכח: "עוזי, תתנהג יפה לאמא שלך, זה כל מה שאני מבקש, אל תאכזב אותי". עוזי הסתכל סביבו, הבחין בבלגן שגרם, הסתכל על אימו מושפלת ובוכה על רצפת החדר והזיל דמעה. עוזי הלך לחדר האמבטיה, לקח את הטוש ממקומו, עשה קשר חזק ושם קץ לחייו.