סיפור חדש~עדיין בלי שם~ פרק 1 אז תגיבו לי :)))

ג'נה התעסקה בקשית שלה ובחנה את האנשים שנכנסו אל המועדון.
היא כבר השתוקקה שאחד העירוניים יתחיל איתה רק כדי שתוכל לדחות אותו באלגנטיות, אבל איש אפילו לא הסתכל עליה.
מחשבות על השמלה שלה התחילו להתרוצץ במוחה והיא החליטה להשתיק אותם כשלקה עד לגימה מהמשקה המר שלה.
זה היה כל כך מוזר, בכל הסרטים והסדרות שהיא הייתה רואה עם חברותיה העיר נראתה לה כמו מקום מדהים, מואר ומלא באקשן. אבל עכשיו כשהיא ישבה על הבר במועדון המעופש והמלא בעשן היא הבינה שלא היה יכול להיות גרוע יותר.
"תסלחי לי." ג'נה שמעה קול גברי ואחריו חיכוך גרון.
היא מרחה על פניה את הפרצוף הסקסי, שעליו התאמנה שעות מול המראה, וחייכה אל האדם שהיה מולה.
"את רוצה עד משקה?" הוא שאל בחיוך.
שיערו היה כהה וסודר בקפידה, הוא לבש חליפה מחויטת ועיניו היו ירוקות.
"לא תודה," חייכה ג'נה. "בדיוק התכוונתי ללכת," היא הניפה את שיערה לאחור הארוך לאחור וירדה בחינניות מהכיסא הגבוה של הבר, מרוצה מעצמה על כך שנפנפה את הבחור הראשון בעיר הגדולה.
"חכי!" ג'נה שמעה אותו למרות המוזיקה הגרועה שנשמעה בכל רחבי המועדון.
היא הסתובבה כשעל פניה מבט שואל ותמים.
"זה לא יהיה מנומס מצידי לתת לך ללכת לבד הביתה, תני לי ללוות אותך," הוא חייך.
ג'נה חשבה על החדר בפצפון שהיא שכרה באכסניה לא רחוק מהמועדון, היא לא רצתה שמשהו, בטח שלא הבחור יפה התואר הזה, יראה אותו.
"זה באמת בסדר," היא חייכה.
"אני מתעקש! תני לי ללוות אותך," לרגע הוא נראה לג'נה כמו הטיפוסים האלה שלוקחים בנות לחדרים שלהם ואונסים אותם אבל היא נזכרה בספריי הפלפל שחברתה הטובה, מולי, נתנה לה לפני שיצאה מהבית ונרגעה.
"בסדר," משכה בכתפיה והתקדמה לכיוון היציאה כשהבחור החתיך מאחוריה.
"אז… את לא מהעיר, נכון?" שאל אחרי שיצאה מטווח השמיע של המוזיקה המחרידה.
"זה כל כך ברור?" שאלה ג'נה בלי להביט בו.
"כן, לא ראיתי הרבה בחורות מהעיר לובשות שמלות כאלה," הוא צחק צחוק קטן.
"מה הבעיה בשמלה שלי?!" שאלה ג'נה למרות שידעה בדיוק מה בהעיה בשמלה שלה, היא הייתה ארוכה מידי.
"היא בסדר, את פשוט נראת כאילו את הולכת לאוסקר ולא למועדון לילה," הוא גיחך והצית סיגריה.
"אתה מלווה אותי כדי לרדת עלי?!" שאלה והרימה גבה לעברו.
"לא, באמת שלא," הוא נשמע מתנצל וג'נה נרגעה.
פתאום היא הרגישה משב רוח קר מכה בה, היא חיברה את עצמה בניסיון להתחמם.
"חכי את זה," אמר כשהסיגריה בפיו. הוא פשט את המעיל המחויט של החליפה שלו ונתן לה אותו.
"אתה באמת ג'לטלמן," ג'נה לא יכלה שלא לצחקק.
"זה קטע של חינוך," ענה הבחור והוצאה את הסיגריה מפיו. "דרך אגב אני פיל," חייך.
"ג'נה," ענתה.
הם כבר היו ממש קרובים לאכסניה בה התארחה ג'נה.
"יש לך עבודה פיל?" שאלה ג'נה, רק כדי להעלות נושא לשיחה.
"סוכן, אני הסוכן של להקה שאולי את מכירה. שמעת עם 'קוקוס פאן'?" שאל אבל הבין את התשובה לפי הבעת פניה של ג'נה.
"אני משוגעת עליהם!" היא לא יכלה שלא לפלוט צווחה קטנה ומיד נזכרה בחדרה של אחותה הקטנה ובפוסטר הענק שתלוי על הקיר.
"זה די מצחיק לשאול אבל את מבינה משהו בכתיבת שירים?" הוא שאל בחיוך רחב.
"למען האמת כן," ג'נה הבינה לאן השיחה תתקדם מכאן ופשוט לא יכלה שלא להיות מאושרת.
"עם ככה, את יכולה לבוא לכאן מחר ולנסות להתקבל. הכותב הקודם התפטר אחרי שאשתו בגדה בו… בכל מקרה כחי את זה ובואי מחר, אני אדאג להכניס אותך," פיל נתן לה כרטיס ביקום לבן שעליו הייתה רשומה כתובת ומספר טלפון.
הם כבר עמדו מול האכסניה.
"תודה לך פיל," אמרה ג'נה באושר, היא עמדה על קצות אצבעותיה, נתנה לו נשיקה בלחי ומיהרה לחדרה כדי להתכונן לאודישן הגדול.