יצירת אומנות

מה אם אני אף פעם לא ארגיש משהו, האם משהו ישתנה אי פעם?
הרגש לא קיים יותר וזה מרגיש כמו דף לבן שאני חותכת עם העט ומשחיטה עד היסוד, מחפשת אחר הרגש. רגשות. מה זה להרגיש? אתה יכול להגיד לי, מה זה להניח את היד שלך על הלב ולחשוב שהלב פועם בגלל סיבה כלשהי ולא בגלל שאתה חיי. אתה יכול להגיד לי איך זה להרגיש, איך זה לחייך כשאתה מסתכל על אדם כלשהו ולדעת שהדף שלך הופך ליצירת אומנות ולא להשחטה מלאה של מי שאתה באמת. אם השחטתי את הדף שלי, אם אני קרעתי אותו לפיסות קטנות.. אם אנשים אחרים קרעו אותו לפיסות קטנות והרוסות, יש סיכוי שהדף שלי אי פעם יהיה יצירת אומנות? האם כשאני אניח את הידיים שלי על הלב ואחייך, באמת אני ארגיש משהו, באמת אני ארגיש חייה סוף סוף? האם אתה יודע בכלל איך זה לא להרגיש? אני לא יודעת כמה זמן כבר הדף הזה ריק, ריק, ריק כל כך. פעם הייתה שם יצירה, אני לא יודעת למה היא נמחקה אבל לא אני זאת שמחקתי אותה. היא הייתה שם. ואני החזקתי בלב של עצמי וצחקתי והדף התמלא בציורים יפים כל כך, כזאת יצירה מדהימה. היו שם רגשות, היה שם משהו. אבל עכשיו לא נשאר שם כלום. כל כך הרבה פיסות, כל כך הרבה פיסות ולמה כל כך הרבה פיסות? אני לא יודעת לאן לשים אותן.. אולי מישהו יעשה מהן יצירה או יוסיף אותן לשלו? אני לא יודעת, בינתיים הדף שלי ריק.