זו פרידה

זו פרידה, הפרידה הקטנה שלי.
כמה חיכיתי לה, כמה יחלתי לבואה.
זה השלב שבו אני קורסת, נשברת כמו הגלים על החוף, עפה כמו עלה ברוח.
אני משוחררת, אני חופשייה, אני כל מה שתמיד רציתי.
אני הרוח הדוקרת שנושבת בתחילת החורף.
אני הרוח שמעיפה את העלים האדמדמים בסתיו.
אני הרוח שיוצרת בעדינות את הגלים שבים.
אני רוח, אני רוח, אני רוח !
אני לא אחת מכם יותר, אפשר להגיד שאף פעם לא הייתי.
זו פרידה, לא מכם, פרידה מהחדר השקט שלי, מהמיטה הרכה שלי, מהשמיכה המגנה שלי, פרידה מהעולם הקטן שהייתי לעצמי.
כמה סבל צריך לעבור על מנת לרצות לסבול בהתאבדות מייסרת ?
כנראה את כמות הסבל שצברתי בעצמי, הודות לכם.
אם אי פעם אתם תתהו לכם איפה אני, צאו החוצה, תפתחו את החלון, אני שם.