וואן דיירקשן-פרק 16

טוב חזרתי לחדר שלי, קייטי עדיין נרדפה על ידי הארי, מעניין מה הולך איתם.
נשכבתי על המיטה שלי והתחלתי לחשוב כל מיני דברים..
האמ . יש מצב, שמי שנישקתי בחלום, היה דן ?… אני ממש מקווה שלא, אני צריכה לשכוח אותו וזהו, להדחיק את הכאב.. 'בווו' לואי צרח והבהיל אותי, 'דיי אתה לא רואה שאני עסוקה? עוף מפה!' אמרתי לו, 'את סתם בוהה באוויר, טכנית, זה לא ממש תעסוקה.' גאש הוא מעצבן, ~פווף~ זרקתי עליו כרית 3:
לואי לקח את הכרית וזרק לי אותה על הפרצוף . אאוצ' . התחלנו מלחמה..אני ניצחתי, 'איימי נו דיי עזבי לי את השיער בבקשה !!!!!!!' לואי התחיל להתחנן, מוחעחעחע [: אחרי עוד כמה דקות של עינויים עזבתי לו את השיער 'תודה באמת!', 'שתוק! איפה הארי וקייטי?', 'לא יודע הם ליד הבריכה נראלי'.
הלכתי לבריכה, ראיתי את קייטי יושבת ליד הבריכה וכל המסקרה שלה מרוחה, ואז ראיתי את הארי מסתובב לא רחוק ממני, 'מה עשית לה?', 'החזרתי לה על זה שהיא כתבה לי דברים בטוויטר, כתבתי לה גם דברים בטוויטר' , 'נו ומה הבעיה בזה?' , 'כתבתי לאקס שלה שהיא אוהבת אותו, נו את יודעת מתיחה כזה..' , 'מה אתה מפגר????' כמעט חנקתי אותו! 'אני מקווה בשבילך שמחקת אתזה, תגיד כן מהר לפני שאני רוצחת אותך!' , 'כןכן מחקתי את זה תרגעיי' , 'מילא שאני ירגע, העיקר שקייטי תרגע, עכשיו היא בוכה חתיכת מטומטם!' רציתי לצרוח עליו אבל לא רציתי שקייטי תשמע אותנו ותתבאס מהשיחה הזאת עוד יותר, 'קייטי, חמודה, הכל טוב?' באתי אלייה בשיא הנחמדות והעדינות, הארי המשיך לעמוד באותו מקום והסתכל עליינו, קייטי הייתה עם הגב אליו, 'לאא' אמרה לי קייטי באמצע הבכי שלה, 'קייטי בובה מה ישפר את הרגשתך? רוצה שוקולד? רוצה?' , 'לא, אני רוצה לשכוח אותו וזהו!' היא המשיכה לבכות וחיבקתי אותה, אויוי כמה בכי, 'אוי רגישה שלי! בואי בואי לחדר לשטוף פנים' אמרתי לה מרוב שכל הלחיים שלה נהיו שחורות מהמסקרה, מזל שלא היה שם כמעט אנשים ואף אחד לא ממש ראה את הפרצוף שלה, קייטי נשענה עליי ולא ממש הסתכלה לאן היא הולכת, אז סימתי להארי שהוא מת.
'יותר טוב?' שאלתי את קייטי אחריי שהיא שטפה ת'פנים, 'כן :< ' היא ענתה עם פאפי פייס חמוד ועצוב,
'את רוצה לאכול?' , 'כן, יש ממתקים?' קייטי אמרה בקול מסכן, 'כן, דקה אני כבר יגנוב..אה יקח לבנים', הלכתי לחדר של הבנים והתחלתי לחטט להם בארונות, מזל שהם הלכו לחפש את הארי, התחילו לדאוג שאני כבר הרגתי אותו. הא הנה הממתקים, לקחתי את כל הממתקים שהיו להם, ככה עונש קבוצתי..
לקחתי את הממתקים והברחתי אותם לחדר שלנו, 'קייטי חזרתי, הנה כל הממתקים קחי מה שבאלך' באתי לקייטי וחייכתי אלייה, היא ראתה את הממתקים וחייכה, סופסוף !
~טוקטוקטוק~ היה לי הרגשה שאני יודעת מיזה, 'דקה אני חוזרת' אמרתי לקייטי ויצאתי מהחדר, 'כן גאון מה עכשיו?' , 'נו היא בסדר?' , 'לא ממש, הארי זה לא יעזור לך שיהיה לה טוב, אתה גם צריך לחכות שהיא תסלח לך, וזה לא כמוני שאני שוכחת מהר, זאת קייטי, היא חזקה למרות הרגישות' , 'וואו את צריכה להוציא עלייה ספר, ותגידי לה שאני מצטער' , 'חה, אני לא השליחה שלך, וגם זה לא יעזור לך, היא לא סולחת מהר! ביי' אמרתי לו ונכנסתי חזרה לחדר, 'מי זה היה?' , 'אה…זה היה ליאם הוא שאל לאן נעלמו הממתקים..' היא קנתה את זה.