ביוגרפיה שכתבתי בעצמי על הביטלס/ חלק שישי.

פרק שישי:
אחרי שהארבעה (ג'ון, פול, ג'ורג' ופיט ) חזרו לליברפול, האנשים הליברפוליים כבר הספיקו לשמוע אליהם והם הוזמנו להופעה באיזה חור חשוך שנקרא "המערה" שהיה בעצם מועדון.
ובאותה הופעה היו היה לו גם איש נחמד שהיה בעל חנות תקליטים קטנה ששמו באנגליה היה "בראיין אפשטיין" ושמו בסין היה "גוּ-פִּי" שבאנגלית הפירוש של זה היה "כלב עושה את צרכיו". (כנראה הסינים שנתנו לו את השם ראו עליו שהוא בריטי שיודע רק אנגלית והחליטו להשתעשע)
אז בראיין (שדרך אגב היה יהודי) ביקש לדבר איתם אחרי ההופעה.
בראיין שמע את הנערים ומאוד רצה להיות האמרגן שלהם, ואמרגן, לכל הבורים והחורים שבינינו, זה איש שמארגן הופעות לזמרים או להקות.
ואחרי וויכוח לא קצר הם הסכימו להיות הלהקה שבחסותו.
(וזה זכה במקום החמישי בתחרות "האיש שעשה את הדבר הכי חכם")

ועכשיו בואו נעשה הפסקה קצרה.
אני יודעת שאתם עייפים מלקרוא ואני עייפה מלספר. אז בואו נעשה הסכם, אני אלך להכין לעצמי קפה, ואתם תלכו לנדנד לאמא שלכם שתעזור לכם לפענח מה היא המילה הקשה שאני אכתוב כאן:"אנציקלופדיה"
מה? כבר חזרתם עם התשובה?
זה לא הוגן! המים בקושי רתחו!! טוב! אז לכו לשירותים או משהו כזה!
ניפגש עוד מעט בפרק שבע…