אני והמחשבות שלי.
ממליצה לשמוע את השיר הזה תוך כדי הקריאה.
אני מבקשת שתגיבו.:
לכל אחד קשה בחיים.
טוב, לא לכולם. אבל לי כן.
אני ניקול. כולם אומרים שמתאים לי השם אנה.
אני אחרת,שונה. זו נקודת ההתחלה שבי, תבינו אני אדם שונה.
אני אוהבת להתבונן לעצמי בעניים ולחשוב מי אני. וגם עד כמה פישלתי.
אני בכל ערב של שנה חדשה, לא משנה איזו, אני מבקשת מכל מי שקיים ויכול לעזור לי שהשנה הבאה תיהיה טובה יותר,תמיד. וזה לא תמיד מצליח…
אני קמה בכל יום בעולם אחר.
העולם שלי הוא עולם שנעלם יחד עם התמימות אחרי כל הערות לגבי התנהגותי.
עולם מלא קסם…
נועדתי לכתוב, לא משנה מה העיקר לכתוב משהו. כתבתי, ניסיתי להראות ולהרשים ובעקבות זה גנבו לי מחברות כי השווצתי שציירתי יפה, כי זה היה המקלט שלי. גנבו בגלל שצירתי יפה, בגלל שהיה מסקרן לדעת מי אני.
קינאו בי לא פעם ועשו עלי חרם, בכיתי, לא שזה עזר אבל התבגרתי ונשארתי בליבי ילדה,עצובה. אני התרגלתי לשנאה כלפי וגיליתי שזה לא קשור למקום או לאנשים או בכלל…
זה קשור בי, אני שונה, אני אחרת.
אני אומרת "לא משנה " כדי שלא ידעו מה רציתי לומר כי זה נראה לי מטופש.
אני מחייכת למרות שקשה לי ומנסה לא לבכות כי כמה זה קשה…
קשה לחיות עם שנאה תמידית, עם הרגשה שאתה בכל זאת אחר בכל דבר, שאתה שונא כל דבר שקשור לרעש ואוהב שקט…
כמה זה נורא לחיות בעצם, נולדנו לסבול. אנושית היא כמו חיות, אותו דבר. דוחים זה את זה בגלל השוני .
לי אומרים אנורקסית ולבנה ועוד המון דברים… זה לא מה ששובר אותי…
מה ששובר אותי זה שאנשים כמוני לא סובלים בשום מקום…
גם עם התפללתי וביקשתי זה לא הסימן שיעזרו לי.
לא סימן שזה יעזור או שמישהו יעזור לי.
לא יהיו לי חברים ואני התרגל לבדידות ולא פעם היתי לבד בהפסקה ולבד מול הרשע.
אני מרגלת שגונבים לי חברים…
שהחברים הישנים שלי שעברו דירה ואמרו לי " את הכי טובה!" מציגות לי את החברות החדשות הכי טובות שלהן.
ליבי נשבר…
כשהיתה לי אהבה ולא כל כך הבנתי, עזבתי והיה לי קשה… יכלנו להיות חברים.
זה נגמר, הסיפור שלי. לפחות עד עכשיו אבל תאמינו לי שעדיין אני יהיה עצובה, כי נועדתי להיות עצובה לפחות פעם ביום או שעה.
בעצם הסיפור שלי לא נורא כל כך…
תגובות (26)
התרגלתי שלא מגיבים לי…
את כותבת ממש יפה ואיי
וואו ממש השתפרת
תודה
אני ממש אוהבת את הדרך שלך להתבטא, אני חושבת שאת מאוד מיוחדת והייתי ממש שמחה להכיר אותך יותר.
נכנסת לבחירת העורכים!
וואו, מזל טוב!
אהבתי!
אני לא יודעת מה קרה לי שקראתי את זה אבל משהו בי התעורר, זה העביר בי תחושה מוזרה אבל ממש טוב, בקיצור זה מרגש.
כתיבה ממש יפה, ומרגשת, אבל הייתי ממליצה לך להפחית בשתי נקודות……. או לרוב פסיק, או נקודה.
וגם כתבת עם, כשהיית אמורה לכתוב אם. אם זאת מילת תנאי, אם אתה תעשה את זה.. וכו'.. עם זה עם משהו, עם כולם, עם האנשים שאני אוהב וכו'…
אל תקחי את הביקורת קשה, כי את כותבת ממש יפה.
זה עבר לי משהו בלב. זה יפה. קצת קסום כזה.
את כותבת מדהים. אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת ואני כל כך מסכימה איתך שאנושיות היא כמו חיות, זאת אומרת, אנחנו אמורים להיות פה הכי חכמים, אבל בעצם הדברים שאנחנו עושים הם דברים ממש מטומטמים. אם זה גזענות, הומופוביה, שובניסטיות, מלחמה… הכל כל כך מטופש. ממש אהבתי, תמשיכי לכתוב :)
מהמם!
נולדת לכתוב!
רק שאלונת קטנה… ;) צירפת שיר (מדהים, אגב). את/מישהו פה יכול להסביר לי איך מצרפים שיר לסיפור?
כן, את צריכה להעתיק את הקישור של השיר ואז להדביק כאון, בטקסט וזה יהפוך לסרטון… אני יודעת שלא הסברתי טוב.
ותודה, אנשים. :)
בס"ד
וואו, זה ממש יפה! כתבת בצורה מאד אותנטית ונוגעת בלב. זה סיפור מאד כואב, וכתבת אותו בצורה מאד אנושית ויפה. (היה איזה משפט אחד שהיה קשה לי איתו: שזה נורא לחיות ושנולדנו לסבול. נראה לי שאולי אנחנו סובלים הרבה בחיים, אבל לא הגענו בשביל לסבול. מי שהביא אותנו לכאן רצה ורוצה שיהיה לנו רק טוב והמון טוב ובגלל זה הוא שלח אותנו לחיות. לפעמים זה לא נראה ככה ולפעמים באמת סובלים, אבל לא הגענו בשביל לסבול. זה הדבר היחיד שהיה קשה לי איתו בסיפור ובגלל זה כתבתי, אבל זה לגמרי לא אישי).
את כותבת מדהים, והסיפור מאד מרגש! מזל טוב על בחירת העורכים!
המון הצלחה בהמשך!
אני מניח שאת מאמינה כן? אז תני לי להאיר לך את הכל באור חדש, אין "מישהו" ששלח אותנו. אנחנו תוצר של הטבע. אנחנו סובלים בגלל עצמנו, ובגלל הטעות של הטבע שהיא המודעות העצמית והרגשות. בגללם אנחנו חווים, אומנם דברים טובים אבל גם סבל וכאב ומוות. אנחנו לא נולדנו לסבול, אבל לא נולדנו לא לסבול. פשוט נולדנו. אין לזה ממש סיבה.
תודה לכם
התרגל=אתרגל
היו כמה משפטים שהיה אפשר לנסח יותר טוב.
תמיד אפשר יותר טוב
ואוו השיר באמת מוסיף
וגם הכתיבה שלך ממש טובה והיא ממש נוגעת ללב
את כותבת ממש יפה, אבל השיר הרס את הכל.
באמת את כותבת ממש יפה אין לי מילים
אל תתיחסי אל החיים כך הייתי במצבך אבל צריך לדעת לקום טלעמוד על הרגליים על תפחדי להראות מי את כולם עוד יקבלו אותך בדיוק כפי שאת תכריחי אותם לקבל ומי שלא הפסד שלא יש אנשים מדהימים בעולם הזה שיודעים להחיל ולתת טוב צריך רק לדעת לזהות אותם ולדעת מתי הם מפנים לך גב ומתי הם לא.
החיים הם מתנה מיוחדה יפיפיה וחד פעמית נצלי אותם היטב.
דניאל1, אתה לא באמת מאמין שאנחנו תוצר של הטבע! ככה לימדו אותך, אבל תחשוב שנייה, מה זאת אומרת "תוצר של הטבע"?! מי זה הטבע הזה בדיוק ואיך הוא יצר אותנו?!
אין לי חס ושלום משהו אישי בכלל, רק שהרבה זמן לא נכנסתי לפה ופתאום נכנסתי וראיתי את התגובה שהגבת לי (וממש תודה לך עליה) והייתי חייבת להגיב, לא בגלל שאני רוצה לשנות מישהו, רק בגלל שהרגשתי צורך שאתה ומי שיקרא את המילים שאף אחד לא שלח אותנו ושאנחנו תוצר של הטבע, ישמע גם את הצד השני, שאני במקרה מאמינה בו. (וצדקת. אני באמת מאמינה).
אז זהו… הייתי חייבת להגיב על התגובה שלך. והסיפור באמת יפה מאד!
לילה טוב!
בס"ד
התבלבלתי וחשבתי שאת/ה כתבת את הסיפור, אבל עדיין אני חושבת שזה סיפור יפה, גם אם במקרה לא את/ה כתבת אותו.
מזל טוב על בחירת העורכים, כול הכבוד! הסיפור מרגש, כתיבה יפיפיה והסיפור מאוד משתלב עם השיר. תמשיכי ככה, טוב מאוד.