אי הנעלמים

פעם סופר לי סיפור שבה בימים; סיפור על כוכבים ומערכות, על חיים בין עולמות; סיפור שאם הייתם שומעים, לא הייתם מאמינים; אבל הוא אמיתי. לפחות, ככה הוא נראה לי היום, כשאני חושב עליו.
רחוק מהארץ, ביבשת שלא על פני כדור-הארץ, ריחף לו באוויר אי. אי עצום, ירוק ושקט, עננים מחסים חלקו התחתון; היו המספרים כי אלוהים עצמו מניף אצבע אחת (לא יותר) וגורם לאי לרחף, אבל זאת כמובן אגדה.
כמובן שפעמים רבות ניסו בני-האדם על-פני כדור-הארץ ליצור סולם ארוך מספיק, כאלפיים מטרים אורך, בשביל להגיע אל המקום המסתורי הזה, שטמונה בו התשובה לסוד הגדול ביותר שידע האדם: מהו המקום הזה?
אנשים רבים התגייסו למשימה: אדם גבוה ושרירי, שיכול היה להרים אבנים גדולות זו על זו, אבל כשעבר את חמש-מאות המטרים, נפלו האבנים אל תוך תהום מסתורי ביחד עם האדם השרירי – הוא לא נראה יותר על פני כדור-הארץ. אדם נוסף, מדען, התגייס – הוא ניסה להשתמש בחוקי הפיזיקה הידועים לאדם, אך כל אשר ניסה, נכשל. לאחר מספר ניסיונות, כשניסה מקפצה גדולה, כאילו התקבץ ולא נחת באדמת הארץ.
אנשים מכל קצוות תבל ניסו, עוד ועוד – אבל כל אחד, כאילו אלוהים נכנס בינו לניסיון – ושבר אותם. לא כל אחד נעלם, רק אלו שנדמה היה שהיו קרובים לפתרון התעלומה… אבל מספר אנשים נעלמו.
עברו השנים והגיע האדם המודרני, ניסה להשתמש במטוס – אבל המטוס בצורה "מסתורית" הגיע אל העננים ונשאב פנימה. הוא, לעומת אחרים, נראה חוזר – אבל ללא הטייס.
מסתורין סבב סביב האי הזה, "אי הנעלמים" – ניתן לו השם. פחד שרר והחליטו, בלת-ברירה להפיל את המסתורין הזה אל הארץ – אולי כך ינתנו מספר תשובות.
ושוב, טובי החכמים התגייסו להחלטה שנקבעה – כמובן שרבים התנגדו, ראו בפגיעת האי המסתורי פגיעה בטבעי וברצונות עליונים, אבל קשה היה לסרב: גם הם רצו לדעת מהו העניין של אי הנעלמים.
הוחלט על טיל ארוך טווח, יכול להגיע עד לכשלושת-אלפים מטרים אורך, דבר שלא נראה עוד מעולם על פני הארץ. תושבי האיזור התבקשו להסתתר במנהרות תת-קרקעיות על-מנת שלא יקרה להם כלום בעת צרה, במקרה שהטיל יסטה ממסלולו.
הטיל הוכן, האנשים מתחת לאדמה ובלחיצת כפתור, הטיל עזב את הארץ. רעש נשמע בכל מקום, גם במקומות המסתור, כולם חיכו לשמוע את הפיצוץ, ההודעה שתבשר כי המטרה נפגעה – והנה נשמע. יותר חזק, מבכי ראשון של תינוק, יותר מפחיד מצעקת הקורבן, יותר מצמרר משריקת לוח. האי נפל.
גשם החל מטפטף את הארץ, טפטוף שהפך במהרה למבול, האדמה שחורה והאוויר עכור – כולם יצאו לראות את התוצאות… והאי אינו. כמו שנעלמו כולם, גם האי! אבל מהשמיים נראה אור אדום קטן, זוהר שגדל במהרה. לא היה זה השמש ולא הירח – היה זה דבר מפחיד הרבה יותר. הטיל החל חוזר אל האדמה, במהירות האור, נראה היה כי בעוד שניות ספורות הארץ תימחק מעל פני היקום.
אומרים שהיה זה אצבע אלוהים. אומרים שהיה זה אלוהים כולו. אחרים אומרים שהיו אלה אף האנשים שנעלמו – נעלמו רק כדי להגן על אנשי העולם ברגע זה ממש. דמות אדם מסתורית, גדולה ולבנה עזבה את ההמון שצפה בנקודה האדומה שגדלה, הדמות הלבנה כאילו נגעה באצבעה בנקודה האדומה… ושניהם נעלמו. רק הבזק אור לבן גדול נראה, והשמיים חזרו להיות עצמם. הגשם פסק. האי… נעלם.