איש על הירח
לילה אחד, בטיול בודד ברחוב, התחלתי אחר הירח לעקוב
כשהתבוננתי בדיוק על קרני הירח, הבחנתי באיש יושב לו זורח.
איש קטן הלבוש בלבן, מקפץ בעולמו הנוצץ והזרחן
הניף ידו לשלום עם חיוך קטן ומסנוור, וחזר אל ביתו מחייך ומזמר.
בלילה אחר כשישבתי בגינה, שמעתי מרחוק קולות שירים ומנגינה,
ובאותו מקום המאובק והמואר, ישב לו האיש הקטן והמוזר.
הוא פורט לו מיתרים על גיטרת כוכבים, ומשמיע לאוזניי את צלילי המאדים,
וכשסיים ירד אלי והתייצב אל מול פניי, אחז הוא את ידיי והסתכל אל תוך עיניי.
חייכנו זה אל זה והבנתי ומהר, שיש לי חבר, חבר מעולם אחר
הכרתי לו את העיר, עשינו סיבוב מהיר, והראתי לו מקומות שלא ראה ולא הכיר.
הוא סיפר לי סיפורים על אגדות וכוכבים, וצחק כששמע על חלליות וחייזרים
והשעה כבר מאוחרת, הוא היה צריך לחזור, ובקפיצה מתוך הלילה, חזר הוא אל האור.
נופף לי לשלום עם אותו חיוך מואר, ואמר שכנראה הוא יבקר פה גם מחר
חזרתי אל ביתי עם סיפור הזוי לחלוטין, וכשסיפרתי לכולם, אף אחד לא האמין.
את אותו הלילה אני בטוח שלא אשכח, הוא הבטיח שיחזור, אולי הוא כבר שכח?
בכל אופן…
אם תלכו סתם ברחוב לפני שהלילה בורח, תסתכלו טוב טוב – יש שם איש על הירח.
תגובות (5)
חח אהבתי !!
חמוד :-)
ואוו, יפה.
דרגתי 5.
הו מקסים :>
חרוזים מעולים וכתיבה יפה, אהבתי מאוד ^-^
חח…עם המקצב…