ביוגרפיה שכתבתי בעצמי על הביטלס/ חלק תשע עשרה.

פרק תשע עשרה:
זוכרים שאמרתי לכם שאת האלבום "Let it be" הם הקליט לפני אבי רואד? אבל הוא יצא אחרון לחניות? אז הינה, לט איט בי הוא אלבום שנושא את שמו של השיר שכל האנשים שאני מכירה (בשביל לעשות אלי רושם שגם הם מכירים את הביטלס) אומרים לי ש"בטח! יש לי אותו ברשימת השירים במחשב!" אבל למעשה זה השיר היחידי שהם מכירים…
על עטיפת האלבום ניתן לראות את הביטלס מביטים כל אחד לכיוון אחר, וכל אחד בריבוע משלו. התמונה מזכירה קצת מודעת אבל (עוד רמז למותו של פול) והיא שונה מכל עטיפה אחת של תקליטיהם. בכל שאר האלבומים הביטלס נראים אחד ליד השני-ביחד כאילו, אבל באלבום הזה, לא.
את הסיום ללהקה הביטלס עשו על הגג. לא עם אלכוהול, לא עם מסיבה ושירי טרנס, אלא שהם עלו על הגג וניגנו מספר שירים עד שבאו השוטרים והורידו אותם משם בטענה שהם" מפירים את הסדר הציבורי". אבל אם תשאלו אותי, אם אני הייתי השוטרים האלה, אני הייתי דואגת שהם יישארו שם, כי אחרי הכל, זאת הייתה הופעת חינם של הביטלס!!!
בקשר למותו של פול מקארטני- באלבום הזה אין שום רמזים…וגם אחרי כן, בהמשך חייהם של הביטלס, לא ממש המשיכו להציק להם בגלל זה. אבל, בעצם אולי כן, כי בשלב מסויים הביטלס ערכו מסיבת עיתונאים ושמו במרכז המסיבה ארון קבורה. ובאמצע המסיבה, פול פרץ החוצה והתחיל לרוץ ולקפוץ בכל מקום כשהוא צועק "אני מת!!! אני מת!!" זה היה כמובן כדי לגרום לכולם להבין שיפסיקו להציק להם והינה-הוא חי! בכבודו ובעצמו!. יש האומרים שהם גם עשו אודישנים לכל מיני כפילים של פול. אחד מהם נבחר ועבר מספר ניתוחים פלסטיים. אבל זה באמת לא אפשרי שגם אם אתה נראה בדיוק כמו מישהו, איך זה הגיוני שיהיה לך את אותו הקול כמו לו, אותם הרעיונות לשירים, אותו סגנון לחנים ואיך הוא יכול לחיות עם אישתו!?!?
כעבור כמה שנים, העניין באמת כבר חלף (למרות שהוא המשיך להטריד רבים גם בשנות השבעים) כעבור מספר שנים, אחד האנשים שחקר את העניין אמר:" כולם יודעים שזו תרמית, אבל אנשים עדיין אוהבים לשמוע את הרמזים ואת הסיפורים המחלחלים. אין ספק, זה היה אחד התעלולים המרהיבים ביותר זה שנים."