עולם פולי..

לא הבנתי בכלל אף פעם איך זה עובד איך אני מצליחה לחיות בתוך הדיר חזירים הזה שנקרה עולם איזה אנשים? אזויים! מה מעניין אותם אחריי מה הם הולכים? איזה עדר מטורף אני מסתכלת על כל זה ומשום מה על הסתגלות אין מה לדבר, לא פעם שקלתי לעזוב הכל ולברוח,פשוט להחליף מדינה. קשה לחיות פה נקודה.אז איכשהו בין הרבה בית וקצת חוץ, מעט עבודה והרבה ספרים, קפה טוב בשביל הכייף של החברה שלי שעליתי לה גג שלושים שקל והיא את כל שקר החיים האלו וערמת הצרות שלה שפכה עליי. אני המוזרה בכל העסק הענק הזה שנקרה ״ בשביל מה בשביל מי ולאן זה??! תמיד חייתי באופן שונה מאנשים וכשאני אומרת שונה אני מתכוונת לזה, קודם כל קשה להכיר אותי אני סוג של אגוז קשה לא מהמובחר שבערמה, אבל מי שהכיר זכה ולא יהיה מעוניין להתנתק וירצה מימני עוד, מפניי שאני אדם מורכב ולא במובן הטוב של המילה. אני בכללי חייה לפי הרגשות, תחושות, סימנים, וכל מה שאנשים טבעיים בורחים מימנו ושוב אני אומרת אני בת עשריים ותשע ועדיין אני שואלת מה זה פה? לא יתכן שחיי הם ינקו מהמכולת, דני בן דוד שלי הספר, איזה ארבע חברות שעל שתיים מהם הייתי מוותרת מיזמן, ההורים שלי שיחיו, סיפרייה עירונית, קצת עבודה ואהבה שאני מחליטה לחיות איתה ובאופן לא מפתיע קושרת את ליבי ואת חיי ומשעבדת את גופי ומתחילים לעשות מין מסע כזה שמוביל לשום מקום.י
כל הקטע שאנשים כן עוצרים לרגע בערך כל בוקר חמש דקות לפניי הקימה המזויינת שבראש עובר להם סדר היום המטורף, והבוס שלהם כלום לא טוב לו. בא להם להתאבד עוד לפניי שפתחו תעיניים אז אתה קם לעבוד כמו חמור אלק יציאת מיצריים, יותר עבדים מיזה אין! על מי הם עובדים?! מי אלה בכלל שעובדים עלינו? אומנם אנחנו כבר לא מיצריים וגם לך תדע.. אבל עבדים אנחנו עדיין. אני רוצה הוכחות לא מתאים לי כל הסטלבט הזה על היקום וקום המדינה וכל הקטע הזה של התורה ומשה רבינו אלק ״שנראה בעיניי חצי אמין וחצי וזה הרבה תאמינו לי.
יש מעבר לזה איך אומרים יש או אין "מעין״ כל אחד איך שטוב לו. מה זה בכלל אומר כל הרשי תבות האלה למה קשה לצותת או לכתוב את המילה כמו שהיא למה לעשות חיים קשים לאדם שבקושי סיים שתייעשרה שנות לימוד ולא ממש מצליח לזכור את מיליארד הרשי תבות האלה.
החיים האלה שהעדר המהודר הזה חיי זה שקר ושקר כמו שנקרא..בסוף ההיא שהייתה כוסית רצח בלילה וחירמנה את כל המועדון כולל התקליטן שהשרמוטה כל שנייה באה לו וביקשה שיר אחר, ואז כשהוא אמר לה שנגמר כבר כל הדיסק של שקיארה, שהיית מתה לרקוד כמוהה כדי לחרמן אותו, היא אומרת לו ״ אז תשיר לי שיר..בת של זונה בואי אני ישיר לך, אבל לפניי כן תפעילי את המיקרופון שיתחמם, כי אני ישיר לך שיר שהפעם את תקשיבי לכל המילים שיש בו ולא תדלגי כמו שאת יודעת לדלג. זו סתם אמירה קטנה ועדינה למה שהולך בכל הפבים והברים של כל החברה שחושבים שהם במרכז העיניינים, אלה מהילדים החארות שלא מבינים את משמעות החיים ובסוף הערב אחריי שהיא כבר שמעה והקשיבה לכל השירים,ובשבילה עדיף שלא תזכור את הערב המיוחד שעבר עלייה ועל כל הפאב , בדרך הביתה היא עוד שיקרה לעצמה שאין לה מפתח אז היא קפצה לאיזה דירה של חברים שתי חברים, ששלחו אותה בארבע בבוקר שיכורה משירים. אבל היא תיזכר כשתוריד מעלייה בבוקר את המיני של הזונות שהיא דפקה בערב והלך לה דווקא טוב אז היא נעים מאוד תכירו שונית נקרא לה לא יפה בכל זאת היא בנאדם מין המניין מין העדריה יום אחד ההיא תכנס עמוק עמוק לתוך הנפש שלה כי שכל אין לה ואז תבין שהיא בכלל לא קיימת או שאולי יהיה לה מזל והיא תפגוש מישהי כמוני רוחנית שתסביר לה את מהות החיים לכל אחד מגיע קצת רוחניות גם לבנות כאלה כמו שונית אני דווקא מורה משכנעת לכל המטומטמים האלה שחושבים שהחיים זה מסיבת חשק. תתעוררו כי בדור הזה אנשים מתים בגיל צעיר בשביל לפנות מקום שלא תהייה צפפות אוכלוסין בגלל כל הבנות ששעשרה שלא יודעות מזה פוסטינור, ואמא שלהם מה יש לה להגיד ״כל ילד מביא את המזל שלו״אמא תומכת,מזל שאת לא אמא שלי היית עוקרת אותי מהרוחניות והנעימות בתוך הכונחייה שלי והיית מוציאה אותי לזנות. מה יוצא לכל האמהות האלה עם כל הצמידי זהב המרשרשים והטבעות שיש להם על הידיים וכל הטייצים איילים מעור האלה של הזונות שהן לובשות למה הם ממהרות להיות סבתות בגיל שאמא שלי עדיין לא הייתה אמא. בכל זאת משהו צריך לנהל את העולם הזה ולהציב מחדש את הגבולות אם הוא רק היה יכול להתפטר או למצוא איזה מחליף ליום אחד ולשנות את החוקים. מה בראתי אלוהים?! למי הוא יפנה מעניין עם שם למעלה משהו הציע לו הצעה כזאת אני מוכנה אני כלכך רוחנית ואחראית, שאני מוכנה להחליף את אלוהים ליום יומיים שיעשה שינויים מהמקום הבריא. שיחייה את חיי קצת את חיי העדריה ויראה מה זה. ואתן לו עוד איזה שבוע בבית מלון בטורקיה ארבעה כוכבים הכל כלול ככה שיחזור רגוע שלא יתעצבן שהעלתי ים של אנשים לפניי הזמן. אני חושבת על דברים ואשכרה הם קורים, ואתם בטח לא תאמינו שלרוב מה שאני מדמיידת הופך למציאותי לפחות חלקים קטנים מכל דמיון. נגיד ששתיים מעשריים ושתיים, ואני לא מעוניינת לזכות בלוטו או שתהיה לי יד חופשית לקנות מה שאני רוצה, בלי להתקמצן על חרדל גרגירים שיקר פי שתיים מחרדל מעובד. מהפתאום או שההורים שלי ישתנו לשם שינוי כשאזרוק להם כמה גרושים ואבנה להם וילה והם יהיו מאושרים, או שאני ימצא עבודה כמנכלית ברשת עולמית של חזיות ותחתוני יוקרה של ורסצה, אבל החיים יותר חושניים מסמנכלות של איזה חתיכת בד תחרה שמעצב איטלקי חרמן, יעלה על מסלול את הסטייה שלו וימכור אותה עם הדוגמנית כמה אפסים לפחות.
לא מוכנה להתאמץ בשביל זה וזו חתיכת מאמץ.כולה למסור את נפשך ולשרוף את נשמתך ולהתהלך לפי כללי העדריה. אז אני נכנסת לבוס שלי ומספרת לו את דעתי ורגשותיי בקשר אליהם ולמדינה,ושאני שוקלת לעקור לארץ אחרת למצוא עבודה אחרת, ואז הוא דופק לי מין מבט כזה, שמערער אותי וגורם לי לעוף מישם ולגלגל את עצמי במדרגות של המשרדים, משרדים אלק אפילו חלונות אין שם ותגידו לי שזה צורת חייים וככה אפשר לחיות בלי אוויר.מאיזה נדבת חמצן מסכנה שנכנסת מהמדרגות המצחינים שההם עם הריח צחנה של הזעה הארורה, בחיי כשהם עוברים לידי הייתי מעדיפה לא להיות. הם מריחים כאילו לא התקלחו מהמסע ברגל על החמורים המסכנים שכל הדרך סחבו את התירסים והירקות והתאנים שהם קטפו והקש שהם גנבו בדרך ימחשמם. מדינה של גזלנים בן של.. די כבר לא בא לי לקלל מה זה מה זזה כל העליות האלו? שרק באו להתפרנס אלק ולעשות לנו את מה שאנחנו לא מוכנים לעשות בעצמנו אנחנו עדיין עבדים אבל עבדים אנטלגנטים ביום עבדים ובערב מנקים את הראש והם לאאא, הם עוברים מפאב למסעדה ומבר לעוד מסעדה, ואז לעוד איזה פלאלאליה. לא פעם חשבתי שתגרה, מהעבודה שלי הוא רודף אותי מתכנן לאנוס אותי או לנקום בי על זה שבעבודה אני יודעת בדיוק איך להשתמש בכל החבורת מתפנפנים האלה. שהם מספיק ממולחים ויודעים בדיוק איך לדאוג לרווחתם הם לא פראיירים, הם חייבים לשמור כוחות מכיוון שהם עובדים בערך שלושים ושש שעות, ומתוכם שש הם מנקים בפועל בכל העבודות יחד. תשאל אותו הוא כמו ״waze״ של מסעדות ברים ופאבים הם המנקים שם ופה ופה בקיצור כל היום שלהם בזבל.
בדיוק כמו שהם מנקים את מדרגות המשרדים המצחינות כבר אמרתי, ושאין שם חלנות כבר הזכרתי, ״klin״ בשבילם זו עוד מילה ואין לה משמעות הם רק היו צריכים ללמוד אותה כשהגיעו כדי לקבל אשרת עבודה. איך ידעו לנקות את מה שלא היה להם אף פעם בלי להתנשות או להעליב ובעדינות אני שואלת שירותים היו להם?? אהה?? מה קרה מה צריך לתת לכולם הזדמנות?! את פולרד לא שיחררו עד היום והוא פספס הרבה הזדמנויות בחייו. נו אז מה? למה עם כבר לא להביא סוג יותר מנוסה בתחום הנקיון כאלה עם נסיון,
אכשיו רגע גם יש את אלה איך קוראים להם שחומות עור כאלה בגובהה שלוש מטר לפחות שמנענעות את התחת שלהם ובכל יום הולדת מרימים קרנבל של אורגיות.ברזילאיות? לא אלה נו קובנים? לא הם אה.. פיליפינים? לא בעצם אלה קולומביאנים לא,כושלאמאמאמא שלהם מה עכשיו זה עולם שלישי זה. תלך לאחד מאלה אתה יהודי ישראלי עם פאוש וכל החרא הזה של הטיול המושלם שלך, ותראה עם איזה כושי לא מחכה לך באיזה סמטה, שכמה שתצעק יותר יבואו עלייך יותר ואז השודד סלש אנס סלש נרקומן חולה אייס יצטרך להתחלק עם כולם ויעדיף להרוג אותך ולרקוד עלייך ״סמבה״ אז עדיף שלא תצעק. אז את נשאר בלי בגדים, בלי כסף, עם כאבים שרק את יודע עליהם!! את הסנדלי טראק לקחו ל,ך לך יחף תחפש איזה טלפון שאמא שלך תשלח לך כמה דולרים כדי שתחזור לארץ אחריי שלושה ימים. מדינה של פחחחחח נמאס לי לקלל כבר. מה שאני כן יכולה להגיד שכל הדור הזה מהעדריה ועד הממשלה הם אכזבה מדינית וחברתית גדולה מאוד לא פעם שקלתי לעבור לארץ אחרת אולי תרבות קצת אחרת אבל בכלל כולם מגיעים לכאן אולי אשאר פה וזהו.