המרחם על עבדיו

בעיירה תאזנכת בעמק הסוס התגורר הפייטן המהולל רחמים רווח זצ"ל . ילידי תאזנכת ערגו בחדווה לפיוטיו ולסדר תפילתו של הפייטן רחמים רווח זצ"ל . בימי הסליחות של חודש אלול היה רחמים רווח מתיישב על כר בפינת בית הכנסת תישלית ומתחטא לפני קונו, רחמים רווח התקין מנגינות מיוחדות לפיוטי הסליחות . ובשעה שהשתפך לפני המרחם על החוטאים . פניו זרחו ואור יקרות נשפך עליהן. ובחודש אלול דמה הוא למלאך האלוקים. אך לא רק בשל פיוטיו וסדר תפילתו .מעלים על נס ילידי תאזנכת את זכרו של רחמים רווח . אלא בשל היותו אביו מולידו של נעים זמירות תאזנכת מסעוד רווח .
בנים רבים ילדו לו שתי נשותיו של רחמים רווח . אך מכל בניו רחש חיבה יתרה רחמים לבנו מסעוד בן הזקונים . כי ידע הוא רחמים כי מסעוד בנו הוא המתאים להמשיך את דרכו ותורתו . ורק לאהובו יוכל להנחיל תורת זמר ושיר. רחמים היה מושיב את מסעוד על ברכיו, ומפייט לו פיוטים ומזמר לו זמירות, ומלמדו איך ישיר ומהיכן יוציא קולו, והוא מסעוד מאזין בשקיקה לרינת אביו . וכאשר הגיע מסעוד לגיל מצוות .שימש הוא לאביו כסומך בתפילת יום הכיפורים .בבית הכנסת תישלית אשר בעיירה תאזנכת . אביו רחמים העמידו בסמוך לו והראהו מקום התפילה במחזור. מסעוד הנער פתח את התפילה בפיוטו העתיק של המשורר אברהם בן עזרא "לך אלי תשוקתי" ופייט חרוז ראשון ולא המשיך איש אחריו, שכל כך היה קולו טהור וצלול וזך, עד שבעת שצלצל קולו "תשוקתי" חשו כולם כי עוד מעט ותפרח נשמתם מרוב תשוקה, ולא יכלו לפצות את פיהם מרוב השתאות . ראה הנער מסעוד רווח שאין איש ממשיך אחריו והמשיך חרוז שני ושלישי ורביעי וכל הקהל הולכים ובוכים בכי גדול מאד. וכאשר הגיע רבי רחמים לקרוא "אנשי אמונה אבדו, סעו המה למנוחות – עזבו אותנו לאנחות, שוטטנו בארבע פינות – תרופה לא מצאנו, שבנו אליך בבושת פנינו לשחרך אל בעת סליחתינו" – פרחה נשמתו של רבי רחמים רווח ועלתה בסערה השמיימה . אכן יום מיוחד בחר לו רבי רחמים להיפטר מהעולם הזה .התפילה " אנשי אמונה אבדו ". קבלה עוצמה ומשמעות רבה . רבי רחמים רווח עמד בפרץ והיה למחסה לבני קהילת תאזנכת . ומרוב עוונותיהם איבדו את בעל התפילה והקריאה. עם צאת יום הכיפורים ולאחר שעמדו כנגד הלבנה . הובילו אנשי תאזנכת את רבי רחמים רווח למנוחת עולמים . רבי אברהם ויזמאן הגיד בדברי הספדו על המת המונח לפני אנשי העיירה . כי רבי רחמים הוא היתד העיקרית שעליה נתמכה סוכת תאזנכת . וכעת עם הסתלקותו לא תהי סוכת תאזנכת שלימה ויציבה . כפי שהייתה סוכת תאזנכת בימי חייו של המנוח רבי רחמים רווח.
עולם כמנהגו נוהג – ולאחר שתמו ימות האבל בקשו בני קהילת תאזנכת למנות להם חזן . שמו של מסעוד רווח נישא בפי כל המתפללים . כפי שיוכל למלא את מקומו של אביו . אך בשל גילו הרך . התקבלה דעתו של רבי אברהם ויזמאן כי ימנו חזן אחר מבני הכפר . ובהגיע מסעוד אל פרקו . יתפוס מסעוד את מקומו של אבין זצ"ל. כך היה . הימים חלפו והלכו להם כדרך העולם . מסעוד הנער היה לבחור יפה תואר .וגבה קומה וחתימת זקן ראשונה הטביעה את חותמה בפניו היפים. . בשבת קודש לאחר תפילת מנחה התכנסו קהל תאזנכת בבית הכנסת תישלית . למלא אחר התחייבותם . אך להפתעתם ביקש אחד מאנשי הכפר שהיה מנגידי ומעשירי הקהילה מרדכי נחמני שמו .לעלות ולדבר לפני המתפללים . פתח ואמר "ברשות מורי ורבותי, אנשי הכפר כולו, איש איש לפי כבודו ומעלתו – ברשות שמים. מקרה נורא אירע לנו בכפר, והקהל ודאי יודע במה המדובר. כסף רב נלקח מקופת בית הכנסת ואין איש יודע מי לקחו. ובכן רבותי, סבורני כי יודע אני מי לקחו!" רעש והמולה פרצו בבית הכנסת ורוחות המתפללים סערו. "שקט רבותי!" צעק הגבאי "שקט! הבה ניתן לאיש לסיים את דבריו!" אט אט שקטה ההמולה והאיש המשיך בדבריו "מורי ורבותי, יודע אני כי לא תאמינו לי, אך יש לי עדים וסברה! הגנב האלמוני, ואני אומר זאת בודאות! הלא הוא החזן המיועד מסעוד בן רחמים רווח . דממה השתררה בקרב השומעים ומייד אחריה נשמעה זעקה מכיוון עזרת הנשים ואחריה חבטה. "היא התעלפה!" – זעקו הנשים -"סעדה רווח " . השקיף האיש על הקהל ההמום ואמר, "אין זאת כי אם ראיה לדברי, שיודעת אימו כי הוא הגנב ולא יכולה לשאת את הבושה! ועתה הגידו לי אתם, מי עוד נמצא בלילות בבית הכנסת מלבד מסעוד ? מי עוד מלבדו יכול היה לגנוב את הקופות מבלי שנרגיש ומבלי שנחשוד?!" לא יעלה על הדעת שנמנה לנו חזן גזלן שיתפלל בעדינו. היש לך עדים שאל רבי אברהם ויזמאן את האיש . ודאי ודאי השיב ."היכן עדיך?". שאל רבי אברהם את האיש . האיש הורה בידו ומייד התייצבו לצידו שניים מנערי הכפר – בנו של שלום אלבז , ובנו של יוסף לוי. "אלו הם עדיי, שניהם ראו את מסעוד בליל אמש כשהוא מחביא את קופות הצדקה בחצר הסמוכה לביתו." הסתובב הרב לאחוריו, לשמוע מה יאמר מסעוד – ולפתע נעלם מסעוד מן העין. מסעוד רווח נס לו על נפשו מבית הכנסת כמי שאחזו שד, ולא ידע לאן הוא בורח, רק רץ להיכן שרגליו נשאוהו . שאלות רבות היכו בו ולא נתנו לו מנוח. "מה רוצים הם ממני?" הרהר לו מסעוד בעודנו רץ "וכי אני אגנוב הקופות מבית הכנסת חס וחלילה? ואיך יכלו חבריי להעיד שקר כנגדי – הלא כבר נאמר `לא תכחשו איש בעמיתו`? ומה עוללתי שכך נענשתי? שמא פגעתי במישהו מהם?" כך היה רץ והולך עד שכבר שקעה החמה. והגיע ליער גדול ולא ידע היכן הוא נמצא, שלא הכיר יער זה, ולא היה בו מעודו. זעק מסעוד אל בוראו בקרואו לפניו "אלי אלי למה עזבתני?" כך היה הולך ובוכה, עד שנפלה עליו עייפות ונרדם. בהנץ החמה התעורר מסעוד לשמע קולותיהם של חיילים צרפתים מהמחנה הסמוך . בבוקר מוקדם זה יצאו החיילים לאימון כושר. ובריצתם נתקלו במסעוד רווח השוכב תשוש מתחת לעץ האורן. הם השקוהו מים ולאחר שהתאושש קמעה הביאוהו למחנה . כאשר הציעו לו דבר מאכל הוא סירב והסכים לאכול מעט פירות . מסעוד הועסק כמנקה חדרים במחנה הצביא הצרפתי. בנועם הליכותיו ובחריצותו התחבב מסעוד על מעסיקיו . מסעוד פסק להשכים ולהעריב . ותותפות התפילין לא נכרכו עוד על בשרו. הוא נהג כמנהגי הגויים ואכל ממאכליהם. . במחנה הצבאי התיידד מסעוד עם איש צבא מבוגר שעם תום שירותו הצבאי . שב לעיירת הולדתו לה רושל בדרום צרפת . האיש דיבר על ליבו של מסעוד כי יאות להצטרף אליו . מסעוד נענה לבקשת החייל הצרפתי .
בלה רושל נישא הוא לביתו של החייל הצרפתי . ולזוג נולדו ארבעה בנים . למחייתו הקים מסעוד רווח עם אשתו אכסניה זעירה שהיו בה מספר לא רב של חדרים .. עם השנים הפכה אכסנייה זו לבית מלון גדול . שמשתרע על מאות דונמים וברשות מלון זה מאות חדרים. . איש בעיירת הקיט לה רושל לא ידע על עברו של האיש ולא על מסכת חייו. הוא התגורר בבית גדול מידות לחוף הים . וברחוב שבו התגורר מסעוד . היה דר יהודי ששימש גם כחבר במועצת העיר לה רושל . מסעוד היה מחליף עם האיש מספר מילים בכל יום בבוקר כאשר הוציא האיש את כלבתו לטיול . יום סגרירי אחד נפטר האיש החביב שהתגורר סמוך לביתו . ובימי השבעה שם מסעוד את פעמיו לבית שכנו המנוח לביקור תנחומים . בשעה שנכנס מסעוד לביתו של המנוח. היו כמניין אנשים מתפללים תפילת מנחה . את התפילה הוביל רב העיירה רפאל ויזמאן שזה עתה אך בא להתגורר בעיירת הקיט . מסעוד התיישב בקרן זווית . והרב המשיך בתפילתו . אך מזווית עיניו רואה הרב את האורח מניע את שפתיו בשעה שקהל המתפללים התפלל. הרב שח לעצמו ואמר לא ייחכן הדבר . הרי האיש כפי שהכל אומרים הוא בנו של המושיע מנצרת . ולא בנה של שרה . בליבו של הרב גמלה החלטה לבחון את הדבר . הוא במתכוון טעה בסדר התפילה וראו איזה פלא . האיש תיקן את הרב והמשיך בסדר התפילה. כשכל הנמצאים בחדר מביטים במסעוד בהשתאות ובפליאה מיד הכיר רבי רפאל ויזמאן כי האיש שמתפלל לפניו הוא מסעוד רווח בנו של הפייטן המהולל רחמים רווח מכפר הולדתו תאזנכת. שאחריו תר הוא רפאל ימים רבים בכדי לבקש ממנו מחילה . הרב פסק מתפילתו . ניגש אל מסעוד . חיבקו ונישקו על ראשו והגיד לו . אחי אחי . "חינם חשדנוך! שקר טפלנו עליך, עלילה שפלה העללנו עליך !" נרעש כולו מסעוד מדבריו של רפאל ויזמאן . וביקש לשאול "מה אירע?" אך המילים נעתקו מפיו . ומגרונו בקעה יללה חדה כתער . מסעוד בכה בכי תמרורים . וכל האנשים שנכחו בחדר . הביטו חליפות . פעם בפני הרבי ופעם בפניו של מסעוד .ולא ידעו מה פשר הדבר . הרב רפאל ויזמאן הגיד למסעוד כי בוש ונכלם הוא . והביא בפני מסעוד את השתלשלות העניינים כפי שהגיד לו אביו רבי אברהם ויזמאן לפני מותו. וזה סיפור המעשה .
לאחר כחודש ימים מיום מנוסתו של מסעוד מכפר הולדתו תאזנכת .בא הילד שלום אלבז והעיד בפניו של רבי אברהם ויזמאן כי העשיר מרדכי נחמני, שילם לו סכום כסף גדול, ואמר לו שבעד סכום כסף זה רוצה הוא שילך ויעיד שראה את מסעוד רווח טומן את קופות הצדקה בחצר הסמוכה לבית. והוא, שבן עניים היה – והכסף עיוור את עיניו – הסכים לדבר . ובשבת עמד לפני הקהל והכריז כי מסעוד רווח גנב את קופות הצדקה .
את כל העלילה רקח מרדכי נחמני למען יוכל הוא להיות החזן בבית הכנסת תישלית .כי מאז ומתמיד היה מתקנא ברחמים רווח עליו השלום .
. רבי רפאל ויזמאן הגיד למסעוד רווח כי כעת הוא מקיים את שבועת אביו . שהשביע אותו כאשר שכב בין החיים והמתים . למען לא יחדול ולא ישקוט לחפס אחריך מסעוד בן רחמים רווח בימים ובלילות . בנתיבות הימים ובכל הארצות . למען אבקש ממך מחילה. סליחה וכפרה . בשם כל קהילת תאזנכת הקדושה .על העוול הנורא שחטאנו כלפיך אנו קהילת תאזנכת .
ובעוונותינו הרבים אנו אשמים בכך שפסקת לקיים תרי"ג מצוות . ואנו החוטאים לפני בורא עולם ולא אתה. . ועל כן . מחול לנו . מחול לנו . מחול לנו .
מסעוד רווח מחל וסלח לבני עדתו על הרע שעשו עימו. ורבי רפאל ויזמאן הודה לשם יתברך על שהביאו למקום הזה .ולזמן הזה . בכדי לקיים את צאוותו של אביו רבי אברהם ויזמאן אליו .
וערב יום הכיפורים התפלל מסעוד רווח על העבריינין בבית הכנסת בלה רושל . כאשר ניגןהוא את מילות המזמור לך אלי תשוקתי נעתקה נשמתם של המתפללים. לנגד עיניו של מסעוד עמדה דמותו של אביו רחמים המורה לו בידו את סדר קריאת יום הכיפורים בבית הכנסת תישלית אשר בתאזנכת העיר . וכאשר זימר את המילות המרחם על עבדיו . ראה לנגד עיניו את אנשי קהילתו תאזנכת .
סוף דבר הכל טוב מסעוד רווח שב לאלוהיו בתשובה הוא וכל בני משפחתו ובעקבותיו שבו יהודים רבים לחיק יהדותם