החמדן והקנאי

למלך חכם היו שני עבדים , האחד היתה בו מידת הקנאה , ובשני מידת התאווה.
החליט המלך להביאם לידי מבחן.
פעם אחת , כטוב ליבו ביין אמר להם:"עכשיו הגיע הזמן , כי כל אחד מכם יביע בפני משאלה , וכל מה שיבקש אתן לו. לחברו אתן כפליים מכל מה שאתן לשואל הראשון."
אמר בליבו הקנאי:אתן לחברי לשאול ראשונה , ואז אקבל אני כפליים ממנו.
אלא שגם בעל התאווה אמר חשבון בליבו ולא רצה לשאול ראשונה. אז החל ליבו של המקנא לבעור באש קינאתו , ואמר:"אבקש כי ינקרו לי עין אחת , ואז ינקר המלך לחברי את שתי עינייו …"
אמר להם המלך:"ראו עד משחיטה היא מידת הקינאה. רציתי רק לנסותכם ולפקוח את עיניכם. אינכם ראויים להיות כלל משרתי , פן תקנאו בי , תתאוו לרכושי , ותביאו עלי רעה."