אם יש חיים.

אם יש חיים, אני צריכה לחיות אותם.
אם יש אהבה, אני צריכה לחוות אותה.
אם יש תקווה, אני צריכה להיאחז בה.
אם יש מילה, אני צריכה להיות האחרונה שתעמוד בה.
למה? כי אלו החוקים.
זה מה שקבעו, ההם, החכמים.
ולמה? למה לי לשמוע?
את מה שתמיד בסוף יגרום לי שוב לדמוע.
יושבת וחושבת על חיי, על מה שהיה? אולי
על מה שקורה? לא תמיד. על מה? על העתיד.
דברים שיקרו, שיוצלחו, שיוכשלו, דברים שלעולם לא קרו.