מעבר ליכולותיי
זה מעבר ליכולותיי להיכנס לשם.
מעל ומעבר לכל מחשבותיי.
זה סיוט או אמת לאמיתה.. אני כלל לא מבדילה.
ואנשים נכנסים לשם בצעדים עייפים, נגררים אחר הזרם לסיוט אימים. וכולם שם תמיד רק תקוות משמידים וחלומות לאפר לאט לאט נגרסים. ושלט ישן מזמין אותך לשם. הזמנה… או עסקה עם השטן.
"ברוכים הבאים לבית ספר." אני קוראת ויחד עם הזרם נגררת..
תגובות (2)
בחילה, צמרמורת לדפוק את הראש בקיר. בית ספר זה מקום נורא!
הרעיון מעולה, הכתיבה טובה, משהו בתוכן ובתיאורים נשמע לי יותר כמו שביזות ופחות כמו פחד וחרדה מאיומים קיימים בבית ספר- איומים שקיימים לאו דווקא בשל המוסד עצמו אלא יותר מההתנהלות חסרת ההשגחה בו (כולנו יודעים במה מדובר. ילדים, עם רע.)
נשמע שאת בעיקר מתבאסת מהחזרה מחר לבית הספר, מה שהופך את העומק הפוטנציאלי לתחושה ארעית, וקצת חבל.. יש פוטנציאל.
עם זאת המשפט הסוגר מתחיל נפלא, הייתי מציעה (ברשותך) רק לקצץ אותו מהסוף. "ברוכים הבאים לבית הספר" נשמע מספיק בהחלט, קצר וקולע.