חולצה אדומה

נכנסתי בשערי בית הספר.
מול עיניי ראיתי אדום. המון אדום. כמו דם.
לרגע נבהלתי. לא הבנתי.
ואז קלטתי.
אלה התלמידים. התלמידים שלובשים חולצות אדומות . כמו החולצה שלי…
אולי כולם לגלגו על הרעיון כשהודיעו בוואטצפ.
אבל עכשיו – כולם עשו את זה.
כולם לבשו חולצות אדומות.
שלטים גדולים תלויים על הגדרות:
'דם יהודי אינו הפקר'
'עם הנצח לא מפחד'
ועוד שלטים עם סיסמאות.
'אנחנו לא נשתוק! לא ניתן להם להמשיך להפחיד אותנו. לגרש אותנו. לרצוח אותנו!
נמאס מהאבנים הנזרקות
נמאס מיריות, מפיגועים.
נמאס לשמוע שהוא נרצח והם נסקלו והיא נורתה.
נמאס לראות את הדמעות בעיני הקרובים כששומעים את הבשורה.
את הפחד בעיני הילדים כשרואים את הוריהם מתים.
את הצער והכאב בעיני ההורים כשילדיהם מוטלים חסרי חיים.
אנחנו לא נשתוק!'
הודעה זו והודעות דומות פורסמו לאחר הפיגוע בו נרצחו הזוג הנקין לעיני ילדיהם.
פורסמה גם הודעה שלפיה ביום הראשון לאחר חופשת סוכות כל התלמידים שנמאס להם יבואו לבתי הספר עם חולצות אדומות- לומר שהדם שלנו אינו הפקר.
לא חשבתי שזה יעבוד.
אבל הנה אני ניצבת בשער בית הספר לבושה חולצה אדומה-ומולי המון תלמידים לבושי אדום.