הקערה היפה
הקערה היפה המעוטרת, זו מהחרסינה
נשברה פשוט נפלה והתפוצצה לרסיסים
מה עושים, איך מחברים?
לא מחברים, אמרה אימא, פשוט קונים
קערה חדשה
אבל אין כסף, וארוכה הדרך למסע
אם רוצים קערה, צריך לעשות מעשה עצה
רותמים את הסוסים למרכבה
ודיו לסוסים אומרים
בין כל השבילים הפתלתלים
בגשם ובחושך דוהרים לקנות קערה חדשה
ובעיר כולם ישנים. מוכר-מוכר,
תפתח את החנות, צריכים קערה
זמן לא טוב להעיר את אשתי משינה,
אעשה לכם טובה
דלת נפתחת לחנות צנועה
זו הקערה הכי טובה שיש לי
אבל היא עשויה פלסטיק, ואין בה עיטורים
מצטער, ידידי. אם תרצה… ארצה
חוזרים, חוזרים, קצת שפופים
מגיעים לפנות-בוקר לבית המוכר
אימא, קנינו אבא ואני קערה חדשה
לא טובה כמו הישנה
היא לא מחרסינה, ואין בה עיטורים…
אבל זו קערה, אמרה אימא,
עכשיו אוכל להכין עוגה.
תגובות (2)
יש לסיפור סגנון של מעשיית ילדים, וזה די נחמד לדעתי. מעניין אותי מה נתן לך השראה לכתוב אותו.
לא יודע מה הייתה ההשראה… אולי כמות הקערות אצלי בבית :) בשביל האימא במעשייה כל קערה מספיק טובה, למרות שהאב והבן מרגישים אובדן על קערה "יקרה". אני חושב שההשראה היא יותר שאם משהו שימושי, הוא טוב, גם אם הוא לא נחשב "נוצץ ויוקרתי." תודה רבה על התגובה :)