Fight Fire with Fire ~פרק 2~

לכל משפחה יש את המסורות שלה,וכך גם למשפחת המלוכה.
גם לרוז ולואי, המלך והמלכה, היו מסורות שהם אינם מוכנים לוותר עליהן.
וכך בכל שבת בצהריים מתאספת משפחת המלוכה לארוחת הצהרים המסורתית של יום שבת!
וכמו בכל שבוע גם הפעם ישבה המשפחה סביב שולחן גדול, שלפניהם אוכל מכל סוג,צבע וריח.
שפע זאת המילה לתאר את הארוחות האלו וגם את הממלכה כולה.

הממלכה הייתה ממלכה שופעת, עם יבולים וחיות וכסף רב שהושקע בשיפור מחייתם של התושבים והעם.
כחלק מהיות לואי מלך שרוצה להיות מחובר לעמו הוא אף פעם לא ויתר על השפע שהעניק לעם…

באותה השבת ישב אדוארד בשולחן עם משפחתו, לאוכל כבר לא היה כל כך הרבה צבע מבחינתו. מחשבות על אותה אישה צצו במוחו, לא משנה כמה הוא התנגד לכך… אתם בטח חושבים שהמחשבות היו כאלו של אהבה ושמחה, אבל לא, המחשבות האלו רק חיזקו אצל אדוארד את ההרגשה שהוא שונה…
יש עליו למלא אחר כללים שאנשים "פשוטים" אינם צריכים למלא, ובאותו הרגע למרות כל השפע והמעמד הגבוה בתור נסיך, הרגיש אדוארד חסר מזל.
אולי היה זה היין שהשפיע קצת וחיזק אצלו את התחושה שהרגיש כל חיו והיא שהוא אינו זה שקובע את המסלול בו הוא ילך.

אחר כך, עלה אדוארד לחדרו. הוא שכב על המיטה ובהה בתקרה.
"אולי בכל זאת אני בר מזל" חשב לעצמו… "אני במקום שרבים היו חולמים להיות בו" אך שוב המחשבות המטרידות חזרו למוחו,
"לא משנה כמה בר מזל אני, עם כל הכסף והואר שמונח על כתפיי, ולמרות היות זה שמנהיג את המדינה ומחליט על הכללים, אני איני מרגיש אדם חופשי"

לפתע נרדם אדוארד, המחשבות האלו גרמו לו לאבד הרבה אנרגיה, בחלום הוא פוגש שוב בזוג העיניים האלו, עם הניצוץ המוכר, עם השמחת חיים שנשקפת מהן.
הוא מנסה להושיט את ידו, אך ככל שהוא מתקרב הדמות מתרחקת, אולי זה לא נועד לקרות, אולי זה רק סימן לזה שהקשר הזה אינו יכול לקרות ולהתממש.

גם בחלומות שלו אדוארד מרגיש מתוסכל והוא יודע שהוא צריך לפתור את זה, איך הוא יוכל להפוך למלך בבוא היום אם הוא אינו מסוגל לפתור בעיה שטותית כמו התאהבות?!
את התשובה לכך רק אדוארד יכול למצוא, זה יקח הרבה זמן,אנרגיה ואומץ לצאת ולחקור את העיניין הזה.
ואולי בדרך רק אולי אדוארד יוכל למצוא את האהבה שהוא כל כך איחל לעצמו…