תרגיל- האף

תרגיל- בנושא אף
עתה זה צלצלה מזכירת קופת החולים שלי וממִפתח פניה נודעה לי ההפצצה החדשה שעולמי על פניו יתהפך בשלהִ. בשכונתנו חדשה זו מחלידה בקרוב . אמיתות הליכותיי-למרחוק שמען הלך בראש, על כן אחזתני תימהון אימתני, הייתי חיש צריכה להצפינו-אך זו הפרובלמה הרלוונטית. גדילתו, חוטמי-כן הנקרא חדק הפיל, תחל כל 365 ימים מילימטר. כעבור שנה-ייתקדם קדימה מפניי במילמטר אי-אישם בקלסתרי הבנוי השבלוני, שחי בשלווה מסויימת באיי מגוריו בטח. לא מיד השערורייה תקפוץ לאנשי סביבתנו בעיניים. המילימטר הראשון השני והשלישי ייבלעו ללא מרגש-המרווח מהמקור יוכחש. ברם ארבע פעמים שלוש מאות ששים וחמש אחרי האירוע-יגיע אפי לפניי, למכולת, לקולנוע, לחברים ולשאר ובין השאר רוח קרה תבדרו לפני פניי ואף צינה יחטוף האף ללא מאמץ.האם אעטפנו בצעיף התואם לבגד? האם אתחיל לאפרו כחלק אורחני בעוררות הבקר שלי? עיטושיו- היתחזקו מעוצם מחילותיו ואריכות הנחיריים? העגיל אעדה עליו כעת? כנזם באף חזיר ייאמר, שכן מרוב קישוט-יוכה המתבונן בסנווריו ותוטה הדעת מהאורך. אבל לאן הלכה מידת אמיתותי לטייל? הפינוקיית נהייתי חרף יושרי?!דודותיי אומנם חידקניות התהלכו במשפחה במאה קודמת והזהירו המדיצינים כי הדברים קופצים דור ונוחתים בדיוק במקום ובזמן הלא צפויים ביותר. אך אצלי-מדוע? האפשע בעתיד-על כי מנעו ממני זוהר במה? האשחית דרכי בני נעורים, בעלי חוטם זב? אך מה לי להלין. עיניי דווקא בולטות בזוהרן כעת יותר, קבלו הן עומק יתר וירקותן מלבבת עין כל. אז בכל רע חבוי גם טוב. בלילה במחשכים-עת אחוש בזיע שמיכתי, הנירומה אט אט מחזי בעת התארכות החוטם- אזיי צרורותיי נוגסות בי. האם לכסות עם השמיכה אותי מעליו או מתחתיו- מרוב הדילמה-אין עיניי מוצאות מנוח. חכם אחד בעצתו אלך אמר:"אם דרך אחת מכזבת-באחרת תאחז" שקר אתחיל להלך בכל. שקר ולא לחדול. כעליסה שבלעה פה ושם שיקויים וזה החזיר לה את השבלונה המובנית אורגינלית עליה .ושבה לגדלותה הישנה והמנחמת. כבר במכולת מחר אתמרן לתת שקלים עשרה פחות במטבע מזוייף-ואת החדק אמדוד-בי אדור נדר כי ינשור מילמטר אחד לפחות. אך להתמיד בשקר צריך, פן ישוב הגודל, משמע כן הוא קובע! מה אמרו ילדי דודותיי לנוכח חידקן? הקולם נשאו בצחוק? המממשחקים שלהם חדלו? המן התורשה חששו? "ג'וק קטן ,על מה תלין? מידותיך הן נאות עליך, משושיך, הן משוש שמחתך, כשהן מטילות אימה על נשים קטנות, הגדולות פי מאה ממך-מבסוט אתה- חלאס, ביצעת את היומית במכסתה." הייתי מחליפה עמו תפקיד בהרתעה, אם כי עם קבלת הפריזורה החדשה של פניי- כוח ההרתעה שלי מנצח. "הרף לתופעה! מיציתי אותך כבר די".