קשה.
קשה. קשה לא להיות חלק.
הלהבה בוערת והעיניים דומעות.
ואני? שם אני רוצה להיות!
שם! ולא במקום אחר!
רוצה אני להרגיש חלק
לחגוג, לשמוח, לצחוק
אני רוצה להיות שם!
ולא באף מקום אחר.
העפתי מבט מבעד לחלון
והלהבות סינוורו את עיני.
אש בשבילי היא כוח,
היא עומק, היא תעוזה.
אך כעת, כשלכל אחד בחוץ יש מדורה
כאשר אני רואה ילד קופץ משמחה
ילדה עליזה ואף זוג חברים המגחכים
בראותם רואים את סבתא עליזה
נוגסת בתפוח אדמה.
ואותי? אף לא אחד הזמין!
אף אחד לא באמת רוצה בקרבתי
אני יושבת בבית ועיני דומעות
אך בסתר ליבי אשמח לקוות
שבשנה הבאה, אוכל שם להיות…
תגובות (2)
תקשיבי לי טוב את כותבת מושלם אני לא מבינה איך לא קלטתי את הכתיבה שלך המהממת כל הכבוד תמשיכי ואיך אומר לך ברוכה השבה לאתר זה בסדר ??? מבטיחה לקרוא את כל הסיפורים שלך ולהגיב תודה שאת חזרת מעניין מה היה הכינוי שלך בעבר ???
בהצלחה בהמשך ממני בקי ♥
וואוו בקי תודה על התגובה המדהימה 3>
הכינוי שלי היה צעצוע של סיפור, תודה על הכללללללל