פעם שאלתי את אבא

מה זה אומר? אתה אמור לדעת את זה. קטע יפה ממש

כיף לקרוא את זה. מקסים

חמוד ביותר, רעיון וביצוע מבריק לטעמי

זה אכן יפיפה (:
אהבתי את הדרך שבה הצגת את ההשוואה בין האבא לבן; הבן בעל דמיון פורה ואילו האב רואה את המציאות בדיוק כמו שהיא. נהניתי לקרוא את דו-השיח ביניהם, אני חושבת שהגשת את זה מצוין.

חחחח אתה מקסים

המבנה של הקטע בהחלט מחדד את הרעיון שרצית להעביר.
בתקופה האחרונה אני לא מרבה להגיב, אבל הקטע הזה בהחלט שבה אותי. בדרך מסוימת הוא אפילו הצליח להעביר בי תחושה של נוסטלגיה בנוסף לתום, לטוהר ולאופטימיות של תקופת הילדות.
שאפו!

לדעתי אפשר אפילו לשפר את הקטע:
– בשורות בהן האבא מתחיל לענות, אפשר לוותר על 'ואז'. המילה הזו חוזרת על עצמה קצת יותר מידי פעמים.
אפשר לנסות:
"הוא ענה לי:
בן, …"
או אפילו: "ואבא ענה לי:"
– השימוש של המילה "הלא" בצורת השאלה הנ"ל נשמע לי קצת מוזר. זה תקני לכתוב את זה ככה? לא עדיף להפוך את שאלת ה'הלא' ל: "אינם אלה" וכד'?
– במשפט האחרון במקום להשתמש באזכור לשם העצם 'דימיון', הייתי מדגישה אותו שוב. או אפילו שוברת שורה כדי להעצים את המסר.
"פעם שאלתי את אבא
אבא, מה הוא הדימיון?
ואבא ענה לי:
דימיון,
זהו דבר שיש לך ממנו המון"
ד"א, שים לב שבבית האחרון כתבת "מהו הוא" (:

נדמה לי שבין היפים שלך