פעם זאב בלע אותי – פרק 1

היי, זאת אני כיפה אדומה
אתם מכירים אותי מהספרים של האחים גרים, אבל בתכל'ס..
מי לא מכיר ת'סיפור?
כאילו, הלכתי – פגשתי בזאב, הוא בלע אותי, בלע את סבתא – צייד אמיץ וגיבור שחרר אותנו ולה לה לה, סוף טוב – זה לא אמיתי!
טוב, במילא לא חשבתם שהסיפור הזה הגיוני – אגדות זה לא אמת – אף אחד לא יחשוב שזאב יכול לדבר איתו ואז הוא יבלע אותו – ואז גם אפשר להשתחרר, זה גם מה שאני חשבתי – אבל זה מה שקרה:
"הלו," עניתי לסבתא שלי
"כיפה," היא ענתה. אה, אגב – אני באה ממשפחה דתית – אז אני שמה כיסוי ראש, הכיפה האדומה שלי – הנה עכשיו אתם יודעים ת'אמת למה יש לי כיפה אדומה, מה חשבתם? באמת נתנו לי כיפה אדומה ועל שם זה.. כאילו, פחחחח
נחזור לסיפור:
"יש בעיה? סבתא" עניתי לה "אני בדיוק משחקת בפלאפון ועצרת אותי עכשיו אני נפסלתי בגללך – אז אני מקווה שזה חשוב,".
"כן," היא ענתה "אני לא יודעת איפה האור בבית!"
…..
"סתם, צוחקת – צוחקת," היא ענתה וגיחחה "אוי – אוי – אוי…"
"נו סבתוש," שאלתי אותה ברצינות, כאילו מה את עושה לי דווקא עכשיו "מה את באמת צריכה?"
"אני צריכה שתבואי," היא ענתה חד וחלק "יש לי הפתעה," אמרה וניתקה.
אז נכון בסיפורים אתם מדמיינים אותי הולכת ברגל עם סלסלה, אז לא הלכתי, ולא הייתי עם סלסלה – הייתי עם תיק והסמארטפון שלי בפנים – ועכשיו אתם חושבים, שאם לא הלכתי נסעתי באופניים – כמו בסרט הזה, אז זהו שגם לא, נסעתי על קורקינט… מה? קורקינט זה לא כל כך רע…
עברתי בין העצים והתושבים – איזה כפר יפה יש לנו, רק חבל שיש בו המון זאבים מתנחלים…
היי, פיצרייה!
רגע דקה, אני הולכת לאכול אני אמשיך אחרי זה…