פמיניסטיות

אחרי הציטוט, חסר פסיק.
ניתנים להחלפה – טעות מעצבנת, אבל בשל כך בדיוק נדרשת הגהה.
"מזרע מלאכותי[,] ותוכלי…" – שוב פסיק.
"גבירתי הגאה[,] בעלת המבט…" – כדאי לקרוא בקול לפני העלאת הסיפור, ולהוסיף פסיקים בכל מקום שבו נדרשת עצירת הקריאה לרגע. בין אם זו עצירה מתודית, ובין אם לצורך נשימה.
"קחו אדם" – התחלה מעולה בלשון צווי, "ותתקעו אותו" – המשך לא תקין בלשון עתיד. "תיקעו" נכון יותר. עם זאת, בכלוב ניתן לסגור, לכלוא, לאסור. אפשר גם לזרוק אל הכלוב. לתקוע?
"… אריות רעבים[,] ותראו" – כן, אני קטנוני.
"התבאסתי…" – עד עכשיו הסיפור מסופר בזמן הווה, המעבר לזמן עבר – מבלבל.
"שהן מבקשות[,] לבין…"
"ו(כל )אשה[,] לא יכולה…" – 'כל' מיותרת.
שם העצם שחיפשת – 'אנסת'. חטף-פתח תחת האל"ף, צירה תחת הנו"ן, סגול תחת הסמ"ך.
לא הצלחתי לנקד בתגובה, לכן המשפט הארוך שלעיל.
'אונסת' מתארת פעולה בזמן הווה, 'אנסית' היא תואר, 'אנסה' – כלל לא קיימת.
"מביטה" – שוב זמן הווה. היי החלטית.
"מופתע-( )מזלזל" – רווח מיותר, אולי סתם פספוס. שוב הגהה.
"שזה קפה [- ] וזה מים[,] ככה גם אשה אונסת[,] וככה… שלו[,] בדיוק כמו…" – נסי לקרוא עם ובלי הפסיקים. יש הבדל?
"הם לא באמת רוצים[.]" – חסרה נקודה בסוף המשפט. אפשרי סימן קריאה.
"אני רוצה(,)[.] נו טוב" – שני משפטים נפרדים!

לגופו של סיפור, הפמיניסטית מתוארת בצורה אמינה, לפחות בעיניי הגבריות. הציניות שלך כמספרת, מורגשת, אך אמורה להשתלב יותר בסיפור.
אם הבנתי נכון, את נגד פמיניזם. למסר שכזה אני מתחבר בקלות.

לפמיניסטיות יש שני מרכיבים – 'פמיני', כלומר מגדר, וסטיות.

תנו לחיות!! חיות.

אהבתי ממש. אחלה כתיבה.

בנוגע לפיסוק ואיך שהגבת לביקורת, תדע שזה מאוד חשוב ומשפיע על ההבנה של הקורא את המסר והאינוטנציה של כל דמות ודמות. לכן מומלץ להקפיד על כך גם אם הדבר כרוך לעתים במאמץ מסורבל. אני למשל לרוב כותבת כיו שנוח לי ולאחר מכן עורכת ומוסיפה פיסוק ומשנה נוסחים. לגבי הקפדה על זמנים אני יכולה להעיד על כך שכקוראת, פעמים רבות זה צורם מאוד. בקטע הספציפי הזה לי לא הפריע, אבל על פניו נשמע שזו שהגיבה לך מבינה עניין ובאה לבקר ממקום של להצמיח אותך ולא ממקום של להקטין או לפגוע.