thousands worlds (אלפי עולמות) פרק 1

שימעו, אני התחלתי לכתוב את הסיפור הזה ממש היום, ואני לא יודעת אם שווה לי להמשיך לכתוב אותו
אם תוכלו בבקשה לקרוא את הפרק הראשון ולהגיד לי מה דעתכם עליו ואם כדאי לי להמשיך לכתוב את הסיפור, זה יעזור לי מאד ואשמח לשמוע את דעתם בנושא..
תודה רבה!! :))

הרגשתם פעם איך החיים שלכם עוצרים ברגע אחד?
ואז אתם חושבים "למה זה קרה לי?" והתוצאה היא, ,לא הייתי צריך לעשות את זה"
אז ככה אני מרגישה עכשיו, הטעות הזו הייתה בלתי נשלטת, לא חשבת על מה שאני עושה אבל אלו היו התוצאות.
לא לחינם נאמר שמי שהוא רואה את מה שהולך לקרות הוא אדם חכם, מי שאמר את זה צדק בכל מילה שלו
הטעות שלי הייתה שהקשבתי לו וחזרתי לשם
לא הייתי צריכה לחזור אחורה, אם לא הייתי חוזרת החיים שלי היו ממשיכים על מי מנוחות כאילו כלום לא קרה ומה אז?
אני לא יודעת אבל את העתיד שהגורל ייתן לי כרגע אני יכולה לצפות
אילו רק היה אפשר להחזיר את הזמן אחורה הייתי מחזירה אותו לזמן עוד לפני שהכרתי את כל האנשים האלו שאחראים במידה מסוימת לפאשלות הגדולות שלי
מה אני יכולה לעשות עכשיו אני לא יודעת
אבל עם הזמן הבנתי שאם אני במאת מצטערת על זה.. זה לא ישנה את העתיד.. אולי רק ישפיע עלי בצורה טובה
אז מה אפשר לעשות? אני מחכה לתשובה הגואלת
אני חושבת שהכל התחיל בזה שהלכתי אחרי הלב שלי ואל הקשבתי לשכל שאמר לי "לא!", זה היה כ"כ ברור שאני הולכת לעשות טעות אם אני אלך לשם.. אבל אני לא הקשבתי מבחינתי זו הייתה ההנאה הרגעית שלי
אני מודה על האמת היה לי כיף, אולי אפילו מאד כיף אבל זה מה שהרס את החיים שלי
אולי את החיים של כל מי שאני מכירה.. אולי את החיים של כל העולם ברגע אחד
אני הבאתי לעולם כליון העיניים המאשימות שמופנות אליי.. זה אומנם כואב כמו סכינים חדות שדוקרות את הבשר.. אבל זה מגיע לי
לא הייתי צריכה לעשות את זה הייתי צריכה לשמוע לצד הטוב שבי שאמר לי שזה עלול להמיט כליה על העולם.. על המשפחה שלי.. ועל מי שאני הכי אוהבת..
אז איך הכל התחיל? אני לא בטוחה שזה ישמע כאילו זה רע.. כי זה נראה שהכל טוב ויפה והכל ורוד
אבל כשתבינו שזה מה שעשה את הרע של החיים שלי.. אז תבינו שה לא כזה ורוד כמו שזה נראה.. ואפילו לא צבע עליז אחר.. הייתי צובעת את זה בשחור.. שחור כמו תהום בלי תחתית.. שחור כמו השמים האין סופיים שלעולם לא נדע היכן הסוף והיכן ההתחלה…..
באותם ימים גרתי עם ההורים שלי, אני בכוונה אומרת שגרתי כי עכשיו הם כבר… אינם והכל באשמתי
הייתה לי חברה טובה חיים נפלאים.. ואז לילה אחד… חלמתי את אותו חלום..
אני לא יודעת אם לקרוא לזה חלום או שזה היה בכוונה, כלומר, חיזיון שמישהו השתיל במוחי
אז החלום היה כזה, הייתי בבית, בית שלא הכרתי.. אני יכולה לאמר שזה היה בית דיי גדול והבעלים שלו.. לא היה חסר להם כסף
הסתובבתי בבית הזה עד שהגעתי לחדר כלשהו בסוף המסדרון
החדר היה נעול וניסיתי לפתוח אותו ולא הצלחתי, לפתע שמעתי קולות עולים מאותו חדר, מה שחשבתי שלפני כן החדר היה ריק לגמרי
ואז.. ברגע אחד הדלת של החדר הזה נפתחה ויצאו משם זוג.. האישה הייתה מגונדרת מאד, היא הייתה נראית טוב, והגבר שעמד לצידה היה תמיר, וחטוב.. הם היו ניראית בסביבות ה30 לחייהם
הם לא הבחינו בי, יצאו מהחדר וסגרו את הדלת אחריהם בלי לנעול אותה
בלי לחשוב פעמיים נכנסתי לחדר
החדר הזה היה מדהים, הוא היה.. אין לי מילים לתאר אותו, הוא היה קסם.. נגעתי באחד הציורים שהיו על הקיר ואז הקיר התפוגג למול עיניי ומצאתי מנהרה, מנהרה ארוכה ארוכה
אני לא יודעת מה זה אומר אבל פשוט התחלתי ללכת וללכת..
לא ידעתי מה יהיה בסוף המנהרה כי אז התעוררתי, הבעיה היא שלא ידעתי בעבר, עכשיו אני כבר יודעת
ואני לא ממש שמחה על הגילוי הזה..
המשכתי בחיים שלי כרגיל אבל מידי שבוע הייתי חולמת את החלום הזה ופשוט נמאס לי כי הוא היה חוזר על עצמו ומסתיים באותו מקום, למה? למה זה מגיע לי?
יום אחד הגיע לכיתה שלי ילדה חדשה
אה.. שכחתי לספר לכם, מלהט הכתיבה כמעט שכחתי להגיד לכם את שמי, קוראים לי אשלי, אני בת 18 וגרה במנהטן… להורים שלי לא היה חסר כסף.. אז גם בית הספר שבו למדתי היה שייך לבעלי המעמד הגבוה
לילדה החדשה הזו קראו ספיר, לפי מה שהבנתי היא יהודייה.. אני לא יודעת עד כמה זה קשור לנושא אבל אולי זה קשור.. תבינו בהמשך
בכל אופן, היא הייתה ילדה מאד מאד יפה, עיניים ירוקות ושיער שחור כמו הלילה.
משום מה היא מאד התקרבה אליי כאילו הכירה אותי מזה שנים אבל אני לא דחיתי אותה, היא הייתה נחמדה.. מה רע בעוד חברה?
באחד הימים היא הזמינה אותה אליה הביתה.. רצתה שאבוא אליה ואראה קצת
כשהגעתי עקצץ לי בזיכרון שהמקום הזה מאד מוכר לי אבל לא ידעתי מאיפה, אך לא הטרדתי את מחשבותיי בנושא הזה פשוט המשכתי את חיי כרגיל
חצי שנה היינו חברות ממש טובות והכל זרם כרגיל על מי מנוחות.
במשך כל החצי שנה הזו לא חלמתי אפילו פעם אחת את אותו חלום מוזר, הפעם האחרונה שחלמתי אותו היה 3 ימים לפני שספיר הגיעה לכיתה שלי
ואז, לילה אחד אחרי הרבה זמן, חלמתי את אותו חלום שוב ובחלום הרגשתי שהייתי כבר במקום הזה… ידעתי שאני מכירה את הבית מהמציאות אבל לא הצלחתי לקשר
בבוקר שלאחר מכן ספיר ביקשה שאבוא אליה כדי שאשמור איתה על אחיה הקטן כי ההורים שלה יוצאים
ואז זה היכה בי, הבית שראיתי בחלום, היה הבית שספיר גרה בו..
באותו רגע הרגשתי דם זורם בעורקיי רציתי לרוץ אליה הביתה לפתוח את הדלת של אותו חדר ופשוט ללכת במנהרה כדי להגיע לסוף החלום…
אבל אני רק יכולה להגיד לכם, שזה לא היה כזה פשוט.. יש לי עוד דרך ארוכה עד לשם..