"ישון, חיפשתי אותך בכל מקום, איפה היית?" הנער, שהשקיף אל עבר האגם דרך חלון מעוקם, הסתובב לאחור ותהה איך הגיעה הנערה עד אליו בלי להשמיע כל רחש על מרצפות האבן […]
מגפי דורכות ומשמיעות צליל אליו כה התגעגעתי, הקור הופך את קצה אפי לקרחון ורוח מקפיאה את כפות ידיי ברגע שהן מציצות מכיסי מעיל הפרווה החמים שלי. הכפור חודר לעצמותיי ובכל […]
"אני? פייה?" האמת שעם כל הדברים שקרו לי קשה להגיד שדווקא הדבר הזה לא הגיוני, אבל משהו עדיין לא הסתדר לי. "זה נראה שהפכתי איכשהו לאישה, ואני לובש את אותה […]
היי, היי, היי, אתם בטח צוחקים עליי. מה קורה כאן עכשיו. ברנדון עומד מולי, הורידים והעיניים שלו זוהרים בצבע כחול. אני מניף את היד שוב ושוב, הזרם החשמלי מתחיל בלב […]
זה אולי הדבר הכי קרוב לבית שראיתי עד עכשיו חוץ מהתמונה המדברת עם הפנים של סבא שלי. "ג'ון!" אני קוראת. "קלרה!" אני שומעת את קולו, אבל הוא עדיין קטוע. "מה […]
"הסיגריות האלו שאנו מעשנים. כל הנפלאות, כל הניסים." מזמזם חמי רודנר בטלוויזיה, ודיכי חושב שהוא חייב לבלות לפני שייקרע. במאפרה שלו יש פירמידה יפה של בדלי סיגריות. "קום, תתלבש," אמר […]
"אוי, זה מביך, מעולם לפני זה לא לבשתי בגדי נשים", זה מה שחשבתי תוך כדי שלבשתי את השמלה הוורודה עם הכנפיים. השמלה הייתה די צמודה, אבל נראה לי שככה בגדי […]
הכל התחיל מרעיון טיפשי. אחרי ששנה שעברה כל החבר'ה קטלו אותי על זה שלא התחפשתי למסיבת פורים, השנה ערן הבהיר לי שאני לא יכול לעשות שוב את אותה טעות. אני […]
רק עוד כמה דקות. כל מה שאני רוצה זה לישון, רק עוד קצת… רק עוד כמה דקות. עיניי נפקחות למחצה באיטיות, מנסות להבין את פשר הטשטוש הירוק-חום-כחול מעליי. אוויר קר […]
דיה וישון ישבו על סלע גדול המשקיף אל האגם. המים היו שלווים, והשמיים בהירים. ישון נזהר שלא לשבת קרוב מדי לאחותו. הנער הבין שכדאי לו לתפוס מרחק זהיר מאחותו אחרי […]
כשהאבק התפזר תום ראה איש בשריון זהוב עם קסדה בצורת אריה כורע על הרצפה בינו ובין מנגוג. "מה עכשיו?" הוא שאל את עצמו כאשר האיש קם. "אתה לא מזהה אותי?" […]
"תתחילו," אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. "הקסם הזה יזכיר לך קצת דברים… אז תהיי מוכנה לפלאשבקים." אומר סבי, ואני לא מבינה מה משמעות המילה האחרונה. "תעשה את זה," הוא […]
•מתמשך• זה היה רק טיול נחמד לקהיר, בלי מנורות, ג'ינים או משאלות, ככה לפחות אטייה תכננה לבלות בקיץ. אחרי שהדלק באוטובוס אזל, היא, אחיה עם פוביות הבטיחות שלו ועוד נערה […]
גורל- המילה השנואה עליי. אנשים רוצים להאמין שהחיים שלהם מתקדמים במסלול מתוכנן מראש, אירוע אחר אירוע, שלב אחר שלב, אנחנו צועדים בשביל שמישהו אי שם סלל בשבילנו, אנחנו פשוט לא […]
בלי משים, רכנו ישון ודיה קדימה, כדי לשמוע טוב יותר את דבריו של האיש הזקן. אך לא היה צורך בכך. קולו של אדון המחוללים נשמע היטב בחלל החדר, אף שלא […]
שפתיו של סבא שלי מתעקלות לחיוך. "אני שמח שהחלטת נכון… אבל כפי שאמרתי, גם ככה לא הייתה לך ברירה." אני מגלגלת עיניים ומביטה אל עבר ג'ון. "למה הסתרת את זה […]
כל כך הרבה שנים שהדבר היחיד שאני רציתי לקבל הוא שקט. שנאתי כשאנשים דיברו איתי וכדרך אגב אמרו משהו על ההורים שלי. 'איך אתה מסתדר?', 'איפה אבא שלך נמצא בכלל?', […]
"את בסדר?" שואל ג'ון ומבטו מתרכך. אני מתיישבת על אחד הסלעים, – אז כנראה שקסם הוא לא באמת שקר. "מתי התחלת להאמין בקסם?" אני שואלת את ג'ון… או במילים אחרות: […]
היער שקט כל כך. זה כאילו הכל נעצר בחלק הזה. דומם. אני ממשיכה להתקדם… העצים נעשים צפופים יותר וקרני האור המעטות של הירח בקושי מצליחות לחדור בגלל הענפים העבותים מלאי […]
לפתע, הכל מסתובב – לא כל כך מהר, אבל כן מסתובב. קול חד נשמע באוזניי, כמו צלצול ארוך ומחריש אוזניים. "ג'ון- מה?" אני מקווה שלא שמעתי טוב. "הוא נעדר! ג'ון […]
אי שם בשמיים האין סופיים זוהר מנצנץ נופל לכיוון בלתי ידוע ונוחת לו הי שם. "הי לכולם שמי הוא ונלופי שם קצת מוזר, אז היום אני יספר קצת על עצמי […]
אני עוזבת את המקום ונושמת עמוק בהקלה כשאני רואה שסבי לא בא אחריי. "מי את ומה הסיבה?" אני שומעת את קולם של השומרים השומרים על פתח חצר הארמון ואפילו לא […]
קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים […]
הכי אופייני שלהורים שלי, המלך והמלכה, תהיה סוג של 'ישיבת שלום' דווקא באמצע נשף. זה ה-דבר היום. אני מתקדמת במהירות לחדר שלי, נכנסת, טורקת את הדלת ומתיישבת על המיטה. "רבע, […]
פרק שני נאקו "שוב." הזיעה הייתה בלתי נסבלת. מה לא היה בסדר במהלך הזה? כבר עשרה שבועות שאני לומד אצל קאן-לאייס, עשרה שבועות שהוא עובר על המהלך הזה ועל עוד […]
פרק 8: אנחנו מגיעים אל הכרכרה. בני משפחת המלוכה צועדים בגב זקוף ובראש מורם, כיאה לאצילים. רעד עובר בי על המחשבה לפגוש את ג'ון שוב… וזה דיי מוזר, כי אף […]
"איב גשי לפה יש לי משימה לתת לך" "כן אדוני" "לכי ומצאי את הספר ואת הנסיכה אבל הזהרי הספר עלול לברוח שוב קדימה צאי" "כן אדוני" הרחק משם ביום למוחרת: […]
קם ועבר לידי תוך כדי שהוא מסתכל עלי הרגשתי צמרמורת מאיפה הוא מוכר לי העיניים האלה הסתכלו עלי הרבה מאוד פעמיים, אבל זכרוני בוגד בי זה מרגיש מתסכל למה דווקא […]
אני מתעוררת בהפתעה. עכשיו, כנראה, קצת אחרי אמצע הלילה, ואתמול, נרדמתי על השטיח בחדר שלי. אני מתרוממת לאיטי ופוקקת עצמות, השיער הלבן שלי פרוע וסבוך… מתילדה עומדת לתת לי את […]
הרמתי את ראשי וראיתי נער בגילי (15) עומד ומושיט לי את היד, קמתי לבדי ועניתי לו "אני מצטערת אבל אתה התנגשת בי עכשיו תסלח לי אני ממהרת" עקפתי אותו ויצאתי, […]
