סטיוארט בלדון היה ילד שקט. הוא מעולם לא חשב לצאת החוצה, ביום שטוף שמש, כדי לשחק עם חברים או כדי לשרוף נמלים תחת זכוכית מגדלת. סטיוארט העדיף לשבת בבית ולקרוא. […]
היי אשמח לשמוע תגובות על הסיפור ואם כדאי לי להמשיך לכתוב אותו כי התחלתי לפני יומיים והייתי בשיא ההשראה, אני ממש רוצה לדעת אם באמת שווה לי להשקיע בואם יהיה […]
שימעו, אני התחלתי לכתוב את הסיפור הזה ממש היום, ואני לא יודעת אם שווה לי להמשיך לכתוב אותואם תוכלו בבקשה לקרוא את הפרק הראשון ולהגיד לי מה דעתכם עליו ואם […]
"מה?!" לחשתי. "אדמונד?! איך? הוא מת!" אמרתי, כולים בהלם. לורן הסתכלה עלי במבט עצבני כשאמרתי 'מת' אבל מיד חזרה אל ההלם."איך אני אדע? גם אני חשבתי שהוא מת" אמרה לורן."טוב, […]
"לא צפויים גשמים נוספים החורף" אמרה החזאית בטלוויזיה."מה זאת אומרת?" התרגזה אמי, "ירד השנה גשם אולי פעמיים, וגם זה בקושי. איך זה יכול להיות שלא יהיו יותר גשמים? כשאני הייתי […]
"קדימה אנה, תתרכזי""אני מנסה. לא הולך לי""נו, אנה. עוד מאמץ קטן""לורן תיהי בשקט! זה לא כזה קל כמו שזה נראה"התנשפתי ממאמץ"נו אנה…את סתם מבזבזת זמן!""לורן את מפריעה לי להתרכז!!""קדימה אנה, […]
הסתכלתי על לורן וראיתי שהיא מבולבלת בדיוק כמוני."אה…איך את יודעת את השם שלי?" שאלתי את לינדה, היא צחקה."נו באמת אנה, תסתכלי עלי טוב-טוב" גם לורן וגם אני קירבנו את הראשים […]
"זה נראה נורא!" הכריזה לורנסיה והייתי חייבת להסכים איתה. היינו בחנות בגדים כדי לקנות ללורנסיה משהו במקום השמלה, ושתינו הסכמנו שהגופייה עם הפאייטים הכחולים לא משהו."בולטת מדי. תנסי את זאת" […]
"מה…מה קרה?" שאלתי, הושטתי אל לורנסיה את ידי, מנסה לנחם אותה איכשהו. לורנסיה בלעה רוק והמשיכה לספר." בשנת 1692 זה התחיל, ציד המכשפות. רוב הנשים במשפחה שלי היו מכשפות וגבר […]
בהיתי בלורנסיה בהלם. "מכשפות?!" שאלתי כדי להיות בטוחה."כן, מכשפות" אמרה לורנסיה "את מאמינה בהן או לא?""לא, מכשפות זה סיפור לילדים קטנים. אין דבר כזה במציאות" פסקתי נחרצות.אבל תחושת הבטן שלי […]
היי כולם.בטח כבר שכחתם אותי…..אז הגיע הזמן להיזכר!קוראים לי היילי מייסון, אבא שלי מת בתאונת דרכים ובמהלך אותה תאונת דרכים, אני קיבלתי ארבעה כוחות על אנושיים. נשמע לכם מוכר?אני יודעת […]
כשחזרתי הביתה היה לי הרבה זמן לחשוב – גרייס הלכה אל אוליביה לאיזו עבודה במדעים – אני חייבת לבדוק מה הסיפור של לורנסיה. איזה בנאדם מופיע מאיזה שומקום, לבוש בבגדים […]
אבל אמא כן הייתה.. ועברו שבועיים מאז המשחק עם צ'ק ושאר הבנים באחו. אני עדיין מקורקע ובינתיים עזרתי לה לנקות את הצלחות והמזלגות לקראת הארוחה הבאה.הכתף שלי כמעט ונרפאה לחלוטין, […]
למרות היותי פצוע כתף, גיליתי שאני יכול להיסתדר בלעדיו, בכל הקשור לכניסה לתוך החדר דרך החלון נמוך. נחתתי באיטיות על רצפת חדרה והתיישבתי ללא קול על המיטה שלה.היא נשמה דרך […]
אני לא יודע כמה זמן המשכתי לשכב על הקרקע. אבל פחדתי לזוז. פחדתי שברגע שאזוז- אני אתפרק, או ארגיש כאב נוראי או אפילו אמות..פקחתי עיניים וריח של הבל פי, אבק, […]
אחרי שבועיים שאני עדיין הולך למאסטר שלי, אני מגיע יותר ויותר למסקנה שאין סיכוי בעולם שאני אמצא את החיה שבי.להיות נער מתבגר ללא חיה זה כמו.. תסלחו לי, אבל כמו […]
בערך בתקופה של ימי הביניים חיו ביערות עמים שונים. למה ביערות? כיוון שלמעשה לא הייתה להם ברירה…אגדה עתיקה מספרת על התקופה שבה שלטו הקרוּאַלים האכזריים על כמעט חצי מיבשות העולם, […]
כשהגעתי הביתה הבטחתי לעצמי להפסיק לחשוב על לורנסיה. עד כמה שזה היה קריפי ומוזר (וזה היה מאוד קריפי ומוזר) היו לי דברים אחרים לעשות… -יום למחרת-היום התחיל כמו כל יום […]
זה היה הדבר הכי מטורף שקרה לי בחיים.דברים מטורפים מסתכמים בד"כ בבאנג'י או צניחה חופשית, אצלי זה הרבה יותר מסובך.זה היה יום ראשון (אני שונאת ימי ראשון) כשחזרתי הביתה מבית […]
פרק 2:המאהב הגנב (וגם הרוצח)הבוקר הפציע מעבר העמק הענק מעבר כפר 8 הכפרים העבודה התחילה גברים כמו ונפרדו מאשתם לשלום והלכו לעבודה כדי להרוויח את לחמם הילדים יצאו בצחוק מדלת […]
זהו היה בוקר סתיו מושלם הרקיע הדהים ביופיו ובגווניו האדומים זהובים קוו האופק השתרע הרחק מעבר ליער העבות אור השמש צבע את גושי הקרח בנהרות וריח של עצים השתרר באוויר […]
סם רצה הכי מהר שיכלה, החול תחת רגליה היה חמים אבל לא היה לה זמן לחשוב על זה. היא ברחה ודיאנה אחריה. הנוף סביבה הטשתש ופתאום במקום ים היו סביבה הרים, […]
לא תאמינו מה גיליתי!ציפיתי שדווקא כאשר אהיה בבית, במקום שקט יחסית, כל הקטע של שמיעת מחשבות ירגע קצת.אפשר לומר שטעיתי בגדול.העוצמה שבה אני מסוגלת לשמוע את המחשבות של אחרים נשארה […]
יום אחד היה יום לא רגיל במרחבי הקוסמוס השמים געשו ורעשווהטהו עלה חזרה לשילטון. רגע… אולי נתחיל מההתחלה , "לפני לא יודע כמה זמן ולא רוצה לדעת מתי, שלט בעולם […]
היי כולם.תזכורת מהפרק הקודם: לאחר התאונה, שלושה דברים השתנו אצלי.1. אין לי אבא.2. יש לי צלקת ארוכה לאורך הזרוע (בצד שמאל).3. יש לי ארבעה כוחות. טוב, דבר ראשון, אני חייבת […]
כשאני נזכרת בתאונה, זה מרגיש כמו בהילוך איטי.אני יושבת עם אחותי הגדולה-שריל, במושבים האחוריים של המכונית.אבא ואמא יושבים מקדימה. אבא נוהג.וכמו בכל נסיעה משפחתית של משפחת מייסון, אבא ואמא מתווכחים.שלא […]
שלושה גברים רכבו לעברם עם עלות השחר. נישאים על גבי סוסים, הם עשו דרכם בעצלות על גבי השביל הקייסרי. רעם הפרסות, פלדה מפורזלת נוקשת על עץ ואבן בקצב אחיד ומונוטוני, […]
פרק יד' (אפילוג) "או אמא אני רוצה ללכת לבובי כבר, הוא אמר לי שהוא הצליח להפוך לזאב אתמול, נו בואי כבר" אמרה לונה הקטנה בעלת שתי צמות בלונדיניות כשל אמא, […]
פרק יג'ג'סי התעוררה, הסתכלה סביבה וראתה עשן דק עדיין עולה מהאדמה במקום האחרון שבו עמד מורדריד, היא הסתכלה סביבה וראתה את לילי מעירה את ג'וש, לילי הייתה מכוסה בדם ולכלוך, […]
פרק יב'"אז מה עושים עכשיו?" שאל ג'וש.הם ישבו יום לאחר מותו של בלומיד, הוא התעורר בבוקר וניהל את השגרה הרגילה, שעה אימון כושר, שעתיים אימון כוח האדמה שלו, הוא השתמש […]
